2

מדוע תקציב המדינה גרוע ? המדינה בונה שוב על הטייקונים שיצילו את הכלכלה.

עצוב, מישהו במשרד האוצר או בממשלה איבד את הבטחון העצמי, וגם הפעם בתקציב 2013 הוא בונה שוב על הטייקונים שייצרו צמיחה ויצילו את כלכלת ישראל מהתהום אליה היא מתגלגלת, ויפריחו אותה, אותה טעות מחשבתית-פילוסופית שגוייה המאמינה במנטרה ש"הטייקונים יצמחו-והמדינה תזכה " WIN-WIN.

אבל הבאג בתוכנית הכלכלית הזאת הוא שבצד הצמיחה של המשק שגם אם תהייה, אין כמעט גביית מיסים אלא רק רווחים לטייקונים, וכך את תת -המיסוי משלם הציבור תחת הסעיף "  גזרות כלכליות " שהשנה הגיע ל 35 מיליארד שקל למימון אותה תת גבייה, זה בשעה שהמשק צמח ב 4 אחוז, והגרעון אף הוא צמח ל 40 מיליארד  "אוקסימורון כלכלי" ראוי למחקר.

זהירות " צמיחה סובייטית " לפניך או " כלכלת פוטיומקין "

במשרד אוצר צריכים להזהר מאד מצמיחה שאינה מניבה מיסים, כי היא מלאכותית ומסוכנת מאד לעתיד, צמיחה של המשק והכלכלה שאינה מניבות מיסים בעקבותיה מייד, הן כמו עץ עקר הגדל לגובה בלי להניב פירות, ונקראת " כלכלת פוטיומקין " על שמו של הגנרל פוטיומקין שרצה להרשים את  הצארית הרוסית יאקטרינה הגדולה בצמיחת רוסיה הגדולה, ובנה לאורך נתיב הסיור שלה בממלכה חזיתות של מפעלי תעשייה ענקים, ארובות מקרטון, בניינים ומרכזי עסקים מנייר, הכל תפאורה בלי שקל גביית מיסים לממלכה, ועל כך נפלה הממלכה.

מפעלים יצרנים צריכים לשלם את חלקם במיסים, את מקסימום המיסים ההגיוני, משום שהמיסים מממנים את אחזקת המדינה ושירותיה, ואם המדינה מממנת את מיסיה ושכר עובדיה על ידי גרעון או הטלת מיסים על המעמד הבינוני סופה יהיה כברית המועצות 1990 שהציגה "צמיחה סובייטית" אדירה אומנם נטולת מיסים אבל עתירת גרעון, אך בשיא כוחה הצבאי קרסה כלכלית, וכתוצאה מזה התפרקה כשנאלצה לבצע מאמץ כלכלי לאומי מול האמריקאים.. (מלחמת הכוכבים) עודף בקופה חשוב גם לבטחון הלאומי כמו לבטחון הכלכלי.

הטעויות הענקיות של האוצר

למשרד האוצר אסור לבצע שום עסקה שאין לו רווח בעיין כמו כל עסק שורד, אבל  "הטייקונים עובדים עבור הטייקונים " ועובדים על הממשלה ועל האוצר, ויש להם תרופת פלא  למצב: תן לי הנחות והטבות במס, ותקבל צמיחה מופלאה, אבל לצמיחה אין כיסוי במיסים  "אליה וקוץ בה" אלא היא טובה למשמע אוזן בלבד, ולתעמולה שלטונית.

משרד האוצר חוזר בתקציב על 3 טעויות קריטיות והן :

א. האוצר מבצע עסקאות ענק עם הטייקונים במשק החשמל, המים, והגז, כשבכל העסקאות הללו המכונות  בטעות "רפורמות"  ותחרות (הכל בלוף) והמדינה מפסידה סכומי עתק במיליארדים בכל עסקה, כשאיש אינו בודק את העלות האמיתית של הרפורמות לקופת המדינה ולכיס הציבור (התוצאה- פגיעה ישירה בצמיחה ובצריכה  ובכוח הקנייה כי המעמד הבינוני מממן את ההפסדים בעסקאות דרך מחיר המוצרים).

ב. האוצר אינו מטיל על הטייקונים את שיעורי המס האמיתים שעליהם לשלם ומוותר, כנראה מפחד שיברחו (לא יקרה לעולם) ושוב נגרם נזק לצריכה ולצמיחה כי תת-הגבייה נופלת על המעמד הבינוני.

ג. האוצר מנהל עסקים רק עם חברות ענק רובן מחו"ל ומישראל ובכך מעביר חלק צמיחה לחו"ל, הם לא אוהבים להתעסק עם חברות קטנות ובינונית מישראל, וכך מיליארדים של רווחים זורמים לחו"ל ונספרים כצמיחה, ואילו הצמיחה לא מחלחלת למטה, אלא רק מעסיקה עובדי קבלן זמניים.

היו זמנים בבורסה חבר

יום העברת התקציב היה יום חג והיום המעניין בשנה בבורסה לניירות ערך בתל אביב ז"ל, כי הבורסה ז"ל תמיד צפתה את העתיד, טוב יותר מהאורקל מדלפי, וכשעבר תקציב טוב לציבור או למדינה הבורסה ידעה לזנק ב 2 אחוז בקלות כי בבורסה תמיד אהבו שבקופת המדינה יש כסף ובחסכונות הציבור יש כסף, אבל 2 כללים אלו הופרו בזדון , והכסף נמצא רק בכיסי הטייקונים ולכן הבורסה מתה, והמדינה בגסיסה כלכלית ואילו הטייקונים ממשיכים לחייך.

ישמור אלוהים את נשמתה של הבורסה ז"ל בצרור החיים ,ומי יתן שתחזור מהעולם הבא לאחר שנבאה נכון את מותה.

נהנית ספר לחבריך ועשה לנו לייק וSHARE

ניתן לפרסם בחינם בבלוגים אחרים

 

 

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

2 Comments

  1. אבי לא חושף את המקורות שלו בדר"כ.
    מדובר בכל מקרה בערב רב של מקורות וגם מהגורן ומהיקב.

    מדובר גם בידע כללי שאותו הוא מפרש.
    למשל ידוע שטייקונים וחברות ענק משלמים מיסים נמוכים.

    התיאוריה היא שלגוף גדול קל להקים מיזמים גדולים ולכן ממשלת ישראל עושה לעצמה עבודה קלה ובמקום לחבר כמה חברות בינוניות למיזם הם בוחרים חברה אחת גדולה.
    הרעיון הוא שלמרות שהרווח מהחברה הגדולה הוא קטן יחסית(במיסים),הימצאות הפרויקט החדש תיצור תגובת שרשת לעסקים בינוניים,קטנים,ולשכירים וכולם ירוויחו ואז ישלמו מיסים יפים.

    הבעיה שזה לא קורה במציאות.
    כיון שאין אחריות אישית אז מי שיזם את הרעיונות הכושלים לא משלם מחיר.

    אבל בעצם איך אפשר לסמוך על ממשלות ישראל בעשורים האחרונים?
    אם חלק מהגדול מהתקציב מתבזבז על ביטחון וחינוך(הפרות הקדושות) ולא
    רק אלא גם מבזבזים מה שאין ויוצרים גירעון.

    לא כל שכן אלא גם האנשים בטיפשותם משתכנעים שכדאי להרחיב את סמכויות המדינה – כמו למשל החלטות ועדת טרכטרברג:
    מצוטט מהויקיפדיה
    * חוק חינוך חובה חינם לגילאי 3-4.
    * יום לימודים ארוך עד השעה 16:00 בהדרגה עד 2016.
    * המדינה תפקח על כל מעונות היום, פרטיים וציבוריים, כולל על שכר הלימוד.
    * הרחבת היצע מעונות היום במחיר מפוקח – תוספת 60 אלף מקומות לילדים במעונות.
    * הפחתת נטל תשלומי ההורים ברכישת ספרי לימוד לתלמידים בכיתות א'- י"ב באמצעות סבסוד.

    האנשים מתפתים לגנוב אחד מהשני דרך המדינה – במקום שיורידו מיסים – מעלים מיסים בשביל לספק סקטור מסוים במקרה זה סקטור בעלי הילדים הקטנים.
    המדינה שמחה שעכשיו היא שולטת על יותר דברים.

  2. כבר מספר פעמים שאני נתקלתי בפירסומים באתר.
    ומרות שהם נראים מעניינים אני לא יכול להפיק מהם כלום פרט אולי לאידיולגיה של הכותב.
    על איזה נתונים הרשומה מתבבסת?
    איזה מודל כלכלי הרשומה מקדמת או שוללת?
    תודה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.