1

מדוע סטנלי פישר (פישל) טעה כשקנה את הדולרים בשנת 2008-9 סקירת ההשתלשלות העגומה ותוצאותיה לקרוא ולא להאמין

כשהספקולנטים של המט"ח  הגיעו לכאן בשנת  2009 ,זה היה הסימן המרכזי  שכלכלת ישראל חולה מאד , והם כמו חיידקים טפילים  זיהו את המחלה הכלכלית -שלטונית  הנקראת " החלשת  שער מטבע המקומי או ויסות  המטבע לצרכי עידוד רווחיות היצוא  " והבינו שהשלטון בישראל  מסבסד  תעשיות  לא יעילות מקורבות לשלטון  בכספי בנק  ישראל  וכספי ציבור  "   הוא יצטרך   לסבסד גם אותנו במיליארדים  אמרו הטפילים הפיננסים וגרפו מיליארדים מכספי הבנק והאוצר בלי להתאמץ  .

 

המחקר האבוד שלעולם לא יתפרסם על יעילות ההתערבות במטח

 

מעניין  מה היה קורה  לתעשיית ההייטק  הישראלית והיצוא  אם  שער הדולר היה יורד באופן זמני לרמת 2.80 לדולר  ?  לכל  היותר היא הייתה מתכווצת   ב- – 20 אחוז  שיעור ירידת הדולר ,כמו  תעשיית הייטק  בכל העולם  שחטפה מכה  בעת המשבר הפיננסי ב2008 ולמעשה  הסטטוס קוו היה נשמר

השכר הממוצע בענפי הייטק והמו"פ עומד על ממוצע של 17,000 שקל ברוטו , כך שהמכה הכלכלית של ירידת המטבע  היתה נסבלת ,ואילו  השכר בהייטק  היה יורד  ב20 אחוז  כמו שאר  ענפי המשק התעשייה כלל לא היתה מתכווצת , מה גם שבכל העולם רמות השכר בהייטק  ירדו  והיו גלי פיטורים מאסיבים, כך שלא היתה דאגה לבריחת כוח אדם  איכותי ,ובמילא  כל המשק  התכווץ במשבר 2008  ולא קיבל סיוע .

היום ברור שאם ענף  ההייטק היה  מתכווץ  ב20  אחוז, הרי  ששער הדולר היה מתקן   מהר יותר , ללא צורך  בקניית דולרים עיי בנק ישראל , וההאטה שענף הייטק נכנס אליה בפברואר 2011 הוכיחה זאת, כשכיווץ הביקוש למוצרי הייטק ב 20 אחוז הביא לעליית הדולר    מ340  ל385 היום במהירות סימן  לבריאות השוק  כשבנקים מרכזיים לא מתערבים  במסחר.

 

אבל  בפועל קרה בדיוק ההפך ,והמדינה ובנק  ישראל  נכנסו לפאניקה  ולאסטרטגיית סיוע   בהיקף   של  עשרות  מיליארדים שקלים  לתעשיות הייטק והיצוא, מצד אחד  סטנלי פישר התחיל לקנות דולרים  בהיקפים של 100 מיליון דולר ביום   ובלם את הדולר ברמת 320-330  בכל מחיר ואילו  המדינה  או משרד האוצר  נתן  הטבות מס  אדירות  בעשרות מיליארדים  ,עיי הורדת שיעור מס חברות  לרמות של  6-11  אחוז   לחברות   העשירות בישראל  המייצאות שבקופתן עשרות מיליארדים , זה לפחות מה שהתפרסם  לגבי  המיסים שמשלמות חברות טבע ונייס והאחרות הנסחרות  בנאסדאק . 

עשרות מיליארדים שקלים  יצאו  במהירות אדירה מקופות  האוצר ובנק  ישראל לכיוון ענף הייטק  בצורת  הטבות מס    במימון ישיר של  אזרחי  ישראל ,  שגם הם  סבלו באותה עת בצורה חריפה מהמיתון  , אבל לשם שינוי האזרחים   החלו  לחטוף את  מתקפת  המיסים של  נתנייהו ,

ראוי לזכור כי ערב המשבר  ב2008  מחיר  הדלק עמד  על 480 לליטר ועתה 780   מחיר החשמל 39  לקילוווט ,  ועתה הוא הולך לעלות  מ59  ל 115  לקילווט בשיא,   ומחיר המיים עמד עמד על 3.70  לקוב  ועתה עולה ל 10 שקלים לקוב  ,כל אלו  בחסות בלופים ממשלתיים על  משברים חמורים  בכל ענף  ממשלתי  מונופוליסטי אפשרי , שמימנו את ההטבות האלו ,ולמעשה  אפשר היה  לגבות  מיסים נוספים  על  ידי   יקור   היבוא  שהוזל    עקב ירידת שער הדולר , עיי הפעלת טייס אוטומטי ולגבות שם את עודפי המיסים  , אבל  הממשלה פחדה מהמונופולים  היבואנים( רכב  ציוד  ואחרים ) שגזרו קופון על הציבור בשיא המיתון ,רק מהפרשי מטבע,כשלא הורידו מחירים עקב ירידת הדולר .

סטנלי פישר מסייע לממשלה להקטין את הגרעון  בתקציב ולדחות את המיתון בשנתיים

 

לא ברור  איך סטנלי  פישר  נגרר לתוך המערבולת הזאת של קניית הדולרים ,  בשעה שממשלת ארצות הברית הדפיסה דולרים  ללא סוף  כדי לממן את הגרעון שלה ,  ופערי הריבית בין המטבעות  היו כה גדולים 3-4 אחוז , אבל   בפועל  הוא סבסד כל מוכר של דולר  בישראל  בחצי שקל , ומכיוון  שחלק  גדול  ממוכרי הדולרים בישראל  הן  חברות ההיי-טק והיצוא האחרות    שהגיעו לרמה מפחידה  שבה   50-60 אחוז מתוצר הכלכלה הישראלית   שמגיע  ממכירות ב חו"ל ,ולכן קניית הדולרים  סבסדה את רווחי החברות    והעבירה  חלק  מרווחיהן  בהמשך לקופת  מס הכנסה כתשלומי מס על שכר , וכך הפך בנק   ישראל לשחקן הראשי  בהקטנת הגרעון הממשלתי  ,ומנע בכך  את החרפת המיתון  ועל זה קיבל קרדיט גדול   , אבל  בדיעבד  הסתבר  שמדובר  בטעות אסטרטגית ענקית   הידועה בתור תופעת ה  W , אותה תופעה שקברה את  נוחי דנקנר  ואת נפתלי מנדלוביץ , שלא הבינו  שצריך לעזור למזל  ולרדת מהסוס עם רווח בזמן, ולא להכפיל סיכונים בשיא הסיכון .

תופעת  הw   ההימור הגדול של סטנלי פישר האוצר  ונוחי דנקר

 

בבנק  ישראל  ובמשרד האוצר  לקחו הימור  גדול  כנראה בלחץ  ראשי ענף הייטק , והתחילו בקניית הדולרים  ובסבסוד  מאסיבי של ענף ההייטק  מתוך ציפייה  שכשכלכלת  העולם תצא מהמיתון  והביקושים  יחזרו , ענף הההייטק  ושאר ענפי היצוא  יגיעו מחוזקים  ועמוסי  כוחות ,לשוק בין לאומי  רעב למוצרים  ושירותים  ואז חברות היצוא יחזירו את כל ההשקעה הממשלתית האדירה שהושקעה בקנית הדולרים ,ובהטבות המס  ובסבסוד  כלתעשיית היצוא , בצורת גביית מיסים  עתידית   ואכן כך קרה   ,אבל ההתאוששות העולמית של ענף הייטק שבה החברות  העסקיות חידשו  ציוד  אלקטרוני והייטקי שהיה כבר בן 3  נמשכה רק  מספר חודשים ספורים בשנת 2010 .

החל  מפברואר  2011  החלה מחדש שקיעת כל ענפי היצוא והייטק בראשם ,  כשהם סובלים  מהתכווצות ביקושים  של קרוב ל20 אחוז  , והיצוא לחו" ל ממשיך להתכווץ עקב משברי הנדלן במדינות אירופה השונות כמו יוון ספרד ופורטוגל ואירלנד , שמקטינים באופן אוטומטי  את הביקושים למוצרים  , ועתה החלה  החלשות הכלכלה הסינית  מה שגורר את כל מחירי  המוצרים  והשרותים  בהייטק  למטה , וממשיך לגרור את הייטק למטה  , והמיסים  המתוכננים  מתעשיות הייטק לא הגיעו כרגיל לקופות האוצר ויצרו גרעונות עתק  -באוצר ממשיכים לחכות  למיסים האבודים .

 

כך נוצר  מצב פרדוקסלי  שבו ענף ההייטק הגיע שמן ושבע  וממנונף סובסידיה  ממשלתית  לשוק עולמי   עם ביקושים נמוכים  החל  משנת 2011  , והפך  לענף ממשלתי נתמך ,ההפך הגמור  מהכוח המניע של הענף במשך שנים   מה שהפך אותו לענף החזק במשק במשק  שנים .

 

בדיוק  כמו נוחי דנקנר  או מנדלוביץ  שקנו נכון בבורסה ,ולא הבינו    שבעלייה לא מכפילים   הימורים , אלא מצמצמים סיכונים,  כי  מה שעולה יורד  ומה שיורד עולה , ואם אתה נתפס  בירידה  ממונף  באופן חריג ,אתה גמור ומחוסל ( קרדיט סוויס) , כך  בבנק ישראל  לא הבינו שבשווקים בין  לאומים אסור לתת תמיכה או סובסידיה  כי היא מונעת התיעלות  החברות  לתנאי השוק האמיתים  ,ומהווה בזבוז  משאבים משווע,  כי איש עדיין לא ניצח ספקולנטים במט"ח ,  או הצליח לשמר מחירים בשוק דינמי , ולכל טעות יש מחיר כפול ,כי אם לא התייעלת בזמן  בזמן שפל , מחיר ההתיעלות יהיה כפול כי   ענף ההייטק,  הוא לא ענף יבוא קטשופ או סרדינים ,שאתה יכול לנהל מכסות קשוחות  ולמנוע יבוא בחסות הפרוטקציוניזם של חברי הכנסת .

 

תמיכת  בנק  ישראל  והאוצר בתעשיית הייטק  התגלגלה   כמובן גם   לשוק המשכנתאות   כשאלפי עובדי הייטק קנו  דירות עם  משכנתאות גבוהות מאד,וגררו את  מחירי הנדלן   למעלה , וכך תמך בנק ישראל  גם  בשוק הנדלן בעקיפין   דרך שער הדולר    וסייע לניפוח  בועת הנדלן   בישראל 

סיכום

 

היום בדיעבד ,יודעים  בבנק ישראל  ובאוצר  שמתן הסיוע לענף הייטק  היתה טעות  אסטרטגית עיי ממשלה שנלחצה בצורה חמורה עיי אינטרסנטים ,  והלכה לממן  ענף  מסוכן  ודינאמי  שכל סיוע הניתן לו מונע את התיעלותו בזמן  ,וחוזר כבומארנג לחברות  שנתפסות לא מוכנות במשברים ומשלמות מחיר כפול פיננסי .

 

בדרך  גם שחטו את הציבור בישראל לחינם עם מיסים  כשכל הטבות  המס הלכו לניפוח מחירי המניות של  החברות  ומכפילהן בבורסות חו"ל 

בדיעבד  בנק  ישראל תקוע  עם  50  מיליארד דולר שקנה   לתמוך  בתעשיות הייטק ,  ומה שנומק  כשהגדלת  הבטחון של מדינת ישראל   מבחינה פיננסית  ,והיה  רק תירוץ קלוש לקניית הדולרים  שעולה כיום לבנק ישראל מיליארדים ואינו ניתן למכירה אלא יהיה פה תרחיש קיצוני שבו כל המשק יתפרק ואז כמו  2003  רק התעשיינים ימכרו  כדי להגדיל את רווחיות היצוא

על  פער הריבית החיובי מול הדולר  של כ 3 אחוז  בשנה  הבנק  מפסיד  סכומי עתק  של ריבית הנאמדים  בכמה מיליארדים טובים  בשנה    מה שגרר אותו שוב  להרפתקאה פיננסית חדשה של  השקעה במדדי  מניות הנאסדאק   וה סטנדרט אנד פוררס  כדי להקטין את החשיפה הדולרית שלו ,  ולהגדיל תשואה  על ההשקעות ,  זה בשעה שהבנק המרכזי האמריקאי  זה  שמכר את הדולרים  וקנה אגרות חוב הרוויחכ 80 מיליארד דולר  מכספי  בנקים מרכזיים  בעולם שטעו .

בשנת 2003  כשהדולר היה ב 5  שקלים לדולר, בנק ישראל טען שאינו מתערב במסחר במטח, ו ואז באמת  היה יכול להרוויח בגדול  על  מאזנו  ולצאת  גדול, אולם גם  אז הוא נתן  ליצואנים ולהייטק להרוויח   ולא מנע את עליית מחיר הדולר  ונשאלת השאלה האם זה בנק ישראל  הממלכתי  או "הבנק ליצוא " בשליטת התעשיינים ואנשי הייטק

 

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

One Comment

  1. שאלת תם – האם זה לא הזמן למכור את הררי הדולרים שניקנו במחיר נמוך ? למה זו לא אופציה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.