6

ישראל מתייבשת -בועת הנדלן שואבת כל שקל פנוי מהעסקים הקטנים

אם אתם מרגישים שמכירות העסק הקטן שלכם ירדו ב20-30 אחוז בתקופה האחרונה זה לא באשמת המצב באירופה או אמריקה, אלא בגלל החזרי המשכנתאות שהולכים וגדלים, והמיסים העקיפים שעולים בקביעות, והם שבולעים את הכסף שחסר בפדיון העסקים הקטנים, משום שהם שואבים את כל יתרה של  כסף פנוי הקיים במשק, וכשני  הנחלים זורמים  לקופת המדינה ב 2 אפיקים מקבילים, והתהליך רק מתגבר, כי הגרעון בתקציב המדינה רק עולה, והמדינה חייבת להעלות מיסים כל הזמן רק לסגור את החור מאימת חברות הדירוג הבין לאומיות. ולאחר הבחירות תעבור המכה גם לעסקים הבינונים שהכנסותיהם נשענת על תקציבי מדינה.

בועת נדלן בהתהוות

ענף המשכנתאות לדיור צורך כעת 80 אחוז מהאשראי הבנקאי הניתן למשקי הבית ולעסקים הקטנים מה שמשאיר לשאר העסקים הקטנים בענפים אחרים של המשק חלק קטן מעוגת האשראי הבנקאי , כשהסכום החודשי הניתן כאשראי למשכנתאות נע בממוצע בין 4-5 מיליארד שקל לחודש.

הזרמת רוב האשראי הבנקאי לענף הנדל"ן יוצרת מצב בועתי טכני שגורם לסכומי המשכנתאות לעלות משנה לשנה ואיתם עולים החזרי המשכנתא ונוגסים בהכנסה הפנוייה של הזוגות הצעירים, ובמקביל מתחיל להיות מוטל עול גם על דור ההורים שמשתתף במימון "מפעל החיים" הנקרא דירת מגורים, ולמעשה כל שקל פנוי במשק זורם מצריכה שוטפת לתוך החזרי המשנתאות ולא מתפזר על פני המשק אלא מוזרם רק לענף הנדל"ן, תופעה זו פשוט מקטינה את היקף הפדיוןבעסקים  הקטנים ומייבשת אותם, והיא הולכת ומחריפה משנה לשנה, כשכל שנה עוד כ 20,000 זוגות צעירים  חסרי גב כלכלי יוצאים ממעגל הצריכה השוטפת, והופכים עבדים לתשלום המשכנתא,  וגורמים לירידה טכנית בפדיון העסקים הקטנים.

היקף האשראי הבנקאי לשוק הנדל"ן כולו נמצא ברמה כפולה מהממוצע הרב שנתי, מה שמעיד על בועה מתהווה, ומותיר פחות אשראי  לפעילות העסקים הקטנים במשק בתחומים אחרים, דווקא בעת מיתון כשהם זקוקים לחמצן לקיומם, אבל זה לא מעניין איש בבנק ישראל שדואג רק ליציבות הבנקים, וגם את המנגנון הבנקאי זה לא מעניין כי מטרתו להרוויח, ובאוצר לא ספרו מעולם את העסקים הקטנים, וחושבים שכולם גנבים מעלימי מס.

השיטה הכלכלית החדשה לגביית מיסים ומתן אשראי

השיטה הכלכלית חדשה לגביית מס הכנסה למימון גרעון המדינה שהמציא האוצר והבנקים דרך המשכנתאות לדיור הפרטי הפכו למכרה הזהב החדש של משרד האוצר והבנקים שמלבים את התופעה במכוון, האוצר מצידו גובה מיסי  נדל"ן בקלות דרך מנגנון קניית הדירות לצורך כיסוי הגרעון הממשלתי כשערך המיסים השונים על דירה חדשה מגיע ל 60 אחוז ממכירה של כל דירה חדשה, והבנקים מצאו פלח שוק חסר סיכון לחלוטין למתן אשראי, כי הם מחזיקים בבטחונות מלאים של נכסי קוני הדירות הפרטיים במרווח של 40 אחוז עד להפרשות אשראי על הפסדים, כי המשכנתאות מגיעות רק ל 60 אחוז מערך הדירה.

ההלוואה הרווחית ביותר בשוק הפכה להיות המשכנתא הנמשכת לאורך של 25 שנים והכל בעסקה אחת ענקית, ולכן רוב האשראי במשק בעת הזאת של אי וודאות זורם למשכנתאות לדיור, והבנקים שהבינו זאת גם מזגו את הבנקים למשכנתאות לתוך מאזניהם והתחילו לפטר עובדים ממחלקות מסחריות אחרות, כי הפעילות בענף הנדל"ן עלתה דרמטית והפכה לחלק מהותי מעסקי הבנק. .

אחרי מספר שנים שבהם חטפו הבנקים הפסדי ענק ממתן אשראי בחלקו ללא בטחונות לטייקונים, שהשאיר דימום במאזניהם ונרשם כהפסד מסופק, והם מחפשים אפיק שקט ורגוע כדי להחלים מפצעיהם, והאפיק הזה הוא מתן אשראי לפרטיים, ולא לעסקים קטנים שהפכו לבעלי סיכון גבוהה ובעיקר בתקופת מיתון כי הפכו קרבן לגדולים וחזקים מהם.

כתוצאה מהסיטואציה ההזוייה הזאת הבנקים מקטינים באופן מכוון אשראי לענפים אחרים במשק שאינם נדל"ן או שאינם נהנים מסינרגייה לענף והפכו למסוכנים יותר בגלל המיתון המתעצם, ובכך מחריפים את מצבם של העסקים הקטנים, כי הבנקים לא רוצים להסתבך במתן אשראי ללא בטחונות מלאים לעסקים קטנים במיתון, כשיש להם לווה מובטח משועבד ב100 אחוז בטחונות- קונה הדירה, ומה שיפה בתופעה הוא שאנשים שלא היו מקבלים מהבנק 20,000 שקל ללא בטחונות, מקבלים אשראי לדירה בסכום הגדול פי 30 כי הסיכון על האשראי אפסי עבור הבנק..

גביית המיסים הכפולה של המדינה על חשבון העסקים הקטנים

הגרעון העצום של המדינה גורם לה לפגוע  בעסקים הקטנים פעמיים בעוצמה רבה דרך שוק המשכנתאות לדיור, ועל ידי המיסים העקיפים, כשבפעם הראשונה הקונים החדשים של הדירות לוקחים משכנתאות ענק בשיעור של עד 60 אחוז מהכנסתם, מה שאינו משאיר להם כמעט שום כסף פנוי לצריכה קמעונאית אלטרנטיבית, מהלך שפוגע בעסקים הקטנים ששנהנים מעודפי כספם הפנוי של משקי הבית, וכשמשקי הבית חנוקים הם לא צורכים צריכה לא הכרחית, ובפעם השנייה העסקים הקטנים נפגעים כשתשלומי החשמל, המיים, והדלק, ארנונה עולים, משום שהמדינה רוצה חלק מוגדל מכספי האזרח למימון פעילותה ומגלחת את שאריות הכסף הפנוי של הצרכן דרך הטלת מיסים עקיפים בהתייקרויות החשמל מים מע"מ ודלק, וכך הפכו העסקים הקטנים לגוף מוקצה מבחינת האשראי הבנקאי מחד, ויד שלישית בתחרות על הכסף פנוי  במשק אחרי שוק המשכנתאות, ושוק המיסים העקיפים.

בנק ישראל מסתכל וממלמל

כל הקונצרט הזה מתנהל בפיקוחו של בנק ישראל שרואה את נתוני התפלגות האשראי במשק ואת התנהלות המיסויית של המדינה, אולם אינו נוקט בשום צעד מעשי מלבד כותרות בעיתונים על חשש לבועת נדלן, מכיוון שהוא בעצמו מתריע על הגידול העצום בגרעון המדינה במיסים והתמודדות אמיתית עם בועת האשראי בנדל"ן תפגע בהכנסות המדינה ממיסים ותשלח את הבנקים לתת אשראי לענפים בסיכון גבוהה יותר שמושפעים מהמיתון בישראל, וגם תייצר לבנקים הפסדים עקב מתן אשראי בסיכון גבוה.

וכך תמיד בשיא המיתון הבנקים מגלים שהצרכן הקטן הוא המסוכן פחות לעסקיהם, ומפנים אליו את רוב מאמצי השיווק ואשראי שלהם, ובנק ישראל מהדס בין הטיפות, והעסקים הקטנים משלמים את מלוא המחיר של מדיניות הגרעונות של המדינה, ומדיניות האשראי של הבנקים אחרי שנכוו על ידי הטייקונים .

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

6 Comments

  1. גם יזרז בניה(עוד כסף למדינה) גם יוסיף היצע לשוק הדירות וגם אט אט יוציא את החשק של המשקיעים הספקולטיבים להשקיע בדלא נייד.

  2. כתבה מעולה.

    בגדול… מה יקרה אם מחר בבוקר נקום ולא יהיהו לנו יותר חובות לאף אחד. למעשה לא יקרה כלום. נמשיך לצרוך את אותם הדברים. אותו האוכל והבגדים וכל מה שקשור לחיים שלנו. אולי יגיע זעזוע אחר כך אבל הגל הזה יתחיל מאיתנו ואנחנו נשלוט בו. הכסף הוא הבעיה. לא משנה איך נסובב את זה. הכסף והשיטה של הכסף פושטת רגל.

    לכן לדעתי צריך להלאים הכל. אין משמעות לאדם שעובד ויש לו 2 מיליון שקל דירה. אין לזה ערך כספי חוץ מפעם אחת בעת המימוש. לכן יש המון כסף שאפשר לנצל אותו ולבנות מערכת כסף אחרת.

    נניח – לכל אחד מאיתנו יהיה ממחר בבוקר כרטיס אשראי מיוחד. יהיה בו סכום לא גדול שיאפשר לנו להשלים הכנסה יפה.

    בהמשך לכל אדם יהיה כזה. לא רק למשפחה. האם הצעירה לא צריכה לקנות חיתולים או אוכל לילד מכספה. זה מכרטיסו של הילד. גם ככה הוא יצרוך את זה אז מה זה באמת משנה מאיפה זה בא.

    לאט לאט ניפרד מהכסף שלנו ומה שיניע אותנו הוא כרטיס אישי שיאפשר לכל אחד לחיות קצת יותר בכבוד ויאפשר לכולנו לחיות כחברה בריאה.

    • איזה שטויות מה הקשר לכרטיס טעון עם כסף?
      מה הקשר להלאמה.
      למה אתה חושב שמדינה יודעת טוב יותר איך לנהל את הכסף?
      הרי בגלל המדינה הגענו לבעיה הזאת.

      אני מסכים שבכלל לא חייבים חובות בשביל לנהל כלכלה.

      גם אם כל הכסף שלך וירטואלי אז המדינה יכולה לקחת הכול אם היא רוצה ישירות
      או דרך מיסים.
      אין לך שום דרך מילוט מהתנהלות קלוקלת של המדינה בצורה זו.

      אתה אומר שלא משנה מאיפה מגיע החיתול מהמדינה(הכסף הכללי) או מהאזרח
      (הכסף הפרטי).
      זה כמו להגיד שאין כסף פרטי – קומוניזם.

      מי יחליט מי מקבל מה?

  3. כתבה נכונה, אנו מתריעים על כך כבר תקופה ארוכה.
    עליכם לזכור שמי שאשם במצב שנוצר הוא בנק ישראל בראשות סטנלי פישר שמנהיג כאן מדיניות ריבית אפסית ללא צורך אמיתי ומנפח את בועת הנדל"ן.

  4. אבי יקירי
    אהבתי את הכתבה
    מה הפתרון לדעתך
    לחיות באוהלים ולא לצרוך משכנתאות
    להוציא את ההחלטה על מסלול האשראי מידי הבנקים
    לצמצם את היכולות של הבנקים – ושיהיו צנור להעברת כספים – לפי מדיניות של הממשלה ובנק ישראל

    • הפתרון נגזר מהבעיה כמובן:
      אם מחירי הדירות מנופחים בתוצאה מעודף אשראי אז כדאי להשכיר עד שהמחיר ירד.

      הפתרון לכלל זה שינוי השיטה הכלכלית כך שבנקים לא יוכלו להלוות ברזרבה חלקית ז"א עם 10% הון עצמי של הבנק נותנים לך 100% הלוואה.

להגיב על צביקה רובין לבטל

האימייל לא יוצג באתר.