4

הקשר שבין ירידת מספר הסטודנטים באחוזים (3ֵֵ% ) לעליית הגרעון % 4ֵֵ

3 אחוז ירידה ממוצעת במספר הנרשמים לאוניברסיטאות בשנתיים האחרונות צריכה להדליק אור אדום במשרד האוצר, משום שההשכלה היא הגורם העיקרי שמרחיב את התוצר במדינה, ופגיעה בהשכלה הגבוה תביא על המדינה אסון כלכלי כבד פי כמה ממלחמת יום כיפור.

יתכן שמתחילה להיראות קואורלציה ברורה בין הירידה באחוזים במספר הסטודנטים (3) אחוז מלפני שנתיים, לעלייה באחוזים בגרעון 3-4 אחוז, בשעה שהצמיחה הטבעית באוכלוסיה עומדת על 1.6 אחוז לשנה,כלומר האוכלוסיה מתרבה במהירות אך האיכות האוכלוסיה יורדת .

היצוא צפוי להתפרק

מכון היצוא כבר תיקן אתמול את תחזית גידול היצוא השנתית שלו  מ3 אחוז שנתי לאפס, עוד נתון קטנטן שמעיד על ירידת כושר התחרות של ישראל, ומדובר על יצוא בהיקף של 92 מיליארד דולר 330 מיליארד שליש מהתוצר של ישראל, אבל זה לא מעניין את הממשלה, כל עוד אפשר להעלות מיסים ולא לטפל בבעייה.

כיצד זוייפו נתוני התוצר ?

המדינה דאגה לתקן את נתוני צמיחת התוצר לאחור בלמעלה ב 6 אחוז, באופן שיאפשר לחפות על הירידה בתוצר האמיתי להדפיס עוד כסף שימומן בגירעון שיוטל על הדור הבא, רק לא להתמודד עם הבעייה החמורה, ולגלגל אותה עוד כמה שנים קדימה.

הטכניון ובאר שבע מתפרקים

נכון אוניברסיטת אריאל צמחה  השנה ב40 אחוז השנה כי קבלה מעמד אוניברסיטה, אבל איש אינו יכול להסביר ירידה של 9 אחוז בשנה ברישום למוסד הטכניון , או 3 אחוז באוניברסיטת באר שבע, 2 מוסדות מובילים בעולם בענף ההנדסה והייטק ,שייצרו מגבלת צמיחה עתידית של המשק במידה שיהיה שגשוג כלכלי , אז יהיה מחסור במהנדסים ומדענים ולהרחבת יכולות הצמיחה של המשק כפי שקרה בשנות ה 90

לנתונים הגרועים האלו מצטרפת עובדה שכיום 50 אחוז מתלמידי כיתה א הם ערבים וחרדים שהמדינה לא משקיעה בהשכלתם את המקסימום, ולכן לא יניבו מיסים עודפים כל ימי חייהם,  ולא יהיו פרה חולבת עבור האוצר, וגם רמת חייהם תהייה נמוכה יותר .

בלוף ושמו סטארט-אפ ניישן

יצוא ההייטק כבר חטף השנה ירידה של 10-15 אחוז ירידה, והבלוף שתל אביב הוא בירת הייטק כבר מתפוצץ, כשתיירים שבאים לשבוע  נופש ומשאירים 1000 דולר אחריהם מחליפים את חברות הסטארטאפ שבורחות מתל אביב עקב יוקר המחיייה, ומשאירות אחריהן הפסד של  200,000 דולר פריון לאדם , וסטודנטים שנאלצים לעזוב את תל אביב, .

ענף התיירות שהפך ליקיר המדינה מניב לטווח ארוך רק עשירית  פוטנציאל תוצר ממה שיכלו אותם סטודנטים שלא לומדים או חיים בתל אביב או סטארטאפים שלא נפתחו להפיק למשק.

קריסת הכלכלה ב 2008  כבר מניבה תוצאות שליליות – פחות לומדי מדעים מדוייקים

העלאות המיסים המטורפות שהחלו בשנת 2008  של חשמל, מים, ודלק ,ומע"מ שנועדו לחפות על משבר היציאה לפנסייה שהחל אז וירידת התוצר, וכולן נפלו על המעמד הבינוני כבר מטביעות את רישומם על האוניברסיטאות ברישום נמוך ויורד ללימודים ובמיוחד לימודים הנדסיים, זה בשעה שאוכלוסיית המדינה גדלה, כתוצאה מחוסר יכולת כלכלית של חלק מהאנשים ללמוד בערים הגדולות ולשלם שכר דירה מופקע ומחירי מזון יקרים, .

איש אינו עושה דבר לתקן את המצב, והפגיעה כאן אמיתית משום שזה כוח האדם האיכותי  שיניע את הכלכלה בשנים הקרובות, ומאחוריו נצבת שממה תרבותית והשכלתית כשהגל הענק של הבערות יתחיל יתחיל לצאת לשוק העבודה בשנה הקרובה, והוא פירותיו של מערכת חינוך שלפני -12 10 שנים היו בה בכיתה א  40 אחוז חרדים וערבים שרובם יגיע לשוק העבודה ללא שום הכשרה מינימלית, בשנים הקרובות,  אלא רק לעבוד בכסף שחור ועבודות שחורות, ברובן ללא תשלום מיסים מסודר לקופת המדינה .

כמה שווה מהנדס או בעל תואר הנדסי למשק

במדינת ישראל לא הוצג מעולם מחקר או נתונים מסודרים שמציינים כמה שווה למשק מהנדס, הנדסאי  טכנאי, או מדען ,משום שהציבור יבין במכה אחת שההשקעה בחינוך גבוה במקצועות ראויים הנדסיים וטכנולוגיים מניבה יותר תשואה למשק מכל התמיכה הממשלתית בטייקונים.

למעשה אם ההשקעה המרכזית  במשק היתה ברובה בחינוך במקצועות מניבים מיסים למדינה, הרי שהצמיחה במשק היתה פי כמה וכמה, אך היתה לחלוטין לא בשליטת פוליטיקאים והמנגנון הממשלתי כי קשה לשחד בענפי השכלה.

בבערות טמונים המנדטים

אולם הפוליטיקאים נוטים להתבשם בהצלחות מדעיות טכנולוגיות בשעה שאין להם בכלל קשר להצלחות האלו שאינן מניבות  ביחד מנדט אחד או 2  בבחירות, אלא מסורתית הם תומכים בבערות, שבה יש הרבה מנדטים.

וכך כל תצלום של ראש ממשלה או נשיא עם טייקונים נגמרבדרך כלל  באסון כלכלי, החל מצילומים עם בטר פלייס,  שקרסה מנכלי אינט"ל, שלא משלמת מיסים , הטייקונים, שמרוקנים את קופות הפנסיה ופושטים רגל .

 המחאה ברוטשילד היתה אור אדום ונבאה נכון

באופן לא מפתיע קריסת הרישום לאוניבסיטאות החל להתגבר ממש ב "שנת המחאה  "  ולמעשה השטח הרגיש שהוא לא מצליח לממש את האפשרות ללמוד, לעבוד, ולחיות, כמו אדם נורמלי וכנראה נאלץ לוותר על לימודים או לדחות אותם, ואת התוצאות כל אזרחי המדינה יספגו בשנים הבאות כשחובות המדינה יקפצו דרמטית כי פחות אנשים משלמים מיסים, וגזרות חדשות יגיעו כדי להעלות מלאכותית את תשלום המיסים, בשעה שבאמצעים פשוטים ניתן היה לאפשר לעוד כמה עשרות אלפים סטודנטים ללכת לאוניברסיטה וללמוד מקצועות מדעיים טכנולוגיים שונים שיאפשרו להם להמציא, לייצר, ולהיות משלמי מיסים שפוטים של המדינה לכל החיים.

נהנית ספר לחברך ועשה לנו לייק

בקרוב אני כותב ספר ספר בתחום אחר ומעניין דרך  אתר HEADSTART.CO.IL

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

4 Comments

  1. אני מעריך שזה יהיה מפחיד יותר לראות את התפלגות המקצועות. מהו חלקם של אלה הלומדים מקצועות יצרנים לעומת לימודי מנהל עסקים, עריכת דין, חשבונאות ושאר מקצועות שואבי תוצר?

  2. אולי הירידה היא בגלל שיש ירידה בערך המעשי של תואר אקדמאי, ולא בגלל שהתואר יקר מידי? הרי בהרבה מקרים הקשר בין התואר לעבודה המעשית קטן מאוד, והוא משמש רק כדי לעבור את הסינון של HR? (אגב יש לי תארים).

להגיב על תואר זה לא מה שהיה פעם לבטל

האימייל לא יוצג באתר.