6

האם לנגיד החדש יש אומץ וכלים כדי לפוצץ את בועת הנדלן ולהצליח בתפקידו ?

אם הנגיד החדש לא היתנה את תפקידו בהגדלת מספר התחלות הבנייה בישראל מ 40 ל80 אלף לשנה, חבל על זמנו וכבודו והוא יכשל, וגם יהפוך במהירות ל" תואם סטנלי פישר " ויתקל בזעם הציבור הפופוליסט..

תפקידו העיקרי והחשוב של הנגיד ליידרמן הוא ניהול הפיצוץ  של " בועת הנדלן הקטנה " מלפני שנתיים, שכבר הפכה לפרונקל ענק על גבי המערכת הבנקאית, והיא מייבשת ביסודיות את המשק ממזומן ומאשראי, ומקטינה את דרמטית את הכנסות המדינה ממיסים, ומייצרת גרעונות עתק במיסים,.

אולי זה אינו באופן רשמי תפקידו, אבל כרגולטור האחראי על יציבות המערכת הבנקאית הוא צריך להיות " המתריע בשער "  מזליגת המחלה שיוצרת הבועה (מחנק אשראי ) ולכל המשק ולמערכת הבנקאית.

הנגיד האמריקאי מוכר דולרים – הנגיד הישראלי קונה

בבנק ישראל נלחמים בשנים האחרונות את המלחמה הכלכלית של המאה הקודמת בכלים לא רלוונטים, כשחושבים שניתן בעזרת העלאות והורדת ריבית להקטין או להגדיל ביקושים במשק (ביקוש והיצע לנדלן) או לשלוט בצמיחה או  לשלוט במחיר הדולר, והם עדיין לא שמו לב שהעולם השתנה לחלוטין, בשנים האחרונות והוא הפך גלובלי לחלוטין.

זרמי  הכסף וההון בכלכלה העולמית חזקים מכל מדיניות מקומית אגרסיבית של בנק מרכזי במדינה קטנה, והזרמים מהירים יותר בתגובתם וגמישותם לשינויים הכלכלים ברחבי העולם, וכנראה שהנגיד האמריקאי הוא המשפיע היחידי על המדיניות הכלכלית בעולם, כי הוא גם מדפיס את הדולרים הזולים ביותר בעולם ללא הגבלה, בשעה שבנק ישראל נאלץ לקנותם ולממנם בריבית גבוהה כדי לתמוך בכלכלה.

תפקידי בנק ישראל

לבנק ישראל 4 תפקידים פשוטים להחריד : יצירת קצב אינפלציה רצוי במשק של 3 אחוז בשנה לצורך ניפוח עדין של תוצר המדינה (הכנסות ממיסים),  העלאת שער הדולר לכיוון 4 שקלים כדי לתמוך בייצוא שמהווה חלק ניכר בתוצר ובהכנסה ממיסים, ויצירת תנאי אשראי  זולים שיקלו על חברות ופרטיים להגדיל צריכה, וייצור מקומות עבודה שמכניסים למדינה מיסים ,והחשובה מכולם מניעת בועות פיננסיות כמו בועת הנדל"ן שהתפתחה כאן, וסותרת את כל 3 המטרות הראשונות בעוצמתה, ולכן הבנק נכשל במשימתו  ובמדיניותו בשנים האחרונות, וייכשל עד שתתפוצץ הבועה.

מודל " המחסור הקיומי  " – מחיר כוס המים במדבר ?

תשאלו את הנגיד החדש כמה אמורה לעלות כוס מים במדבר לאדם צמא, כשהוא הנגיד מעלה או מוריד את הריבית שלו באחוז, ועד כמה שינוי הריבית ישנה את הביקוש של הצמא למים במדבר והאזרח יתאפק ולא ישתה? , וכל אזרח יגיד לכם שבמדבר מול מחסור בכוס מיים , אין משמעות לריבית בנק ישראל, כי הבן אדם ימות עם ריבית נמוכה או גבוהה מצמא.

וההשלכה היא לגבי שוק הדירות כשהעלאת או הורדת ריבית לא משנה כזית את את המחיר כשהמחסור המבני  המכוון הקיים (כי המדינה היא המונופול השולט במחסור ולא כוחות השוק) ולהיפך המדיניות רק מלבה מחסור, ולכן הטיפול במחסור דרך הריבית שגוי ונכשל עד היום .

כשקיים "מחסור מבני יזום  " בהתחלות בנייה בקצב של 25,000  דירות בשנה אין משמעות לריבית בנק ישראל כי המחסור לוקח את המחירים למקום הגבוה ביותר, ורק משום שרוב מוחלט של האנשים לא רוצים לישון בחוץ ברחוב מפחד וחוסר נוחות, או לגדל ילדים ברחוב  כמו " הצמא במדבר " הם מוכנים לשלם כל מחיר מופקע על דירה  ויורדים מיידית בצריכתם האלטרנטיבית והכלכלה נפגעת , ולכן כל מודל הריבית של בנק ישראל בטיפול בשוק הנדלן שגוי לחלוטין, וכל המשחק בריבית הוא "כאלם פאדי" ,

איפה מדיניות הריבית של  בנק ישראל יכולה לעבוד ?

מדיניות הריבית של בנק ישראל יכולה לעבוד ולהשפיע על משק שבו הביקוש וההיצע מאוזנים פחות או יותר, וקיים עודף היצע קטן בשוק שנגדו פועל בנק ישראל בכיוונון הריבית, וקיים סיכון לקונים ולמוכרים להפסיד, ומכאן הורדת או העלאת ריבית זעירה גורמת לפירמות לחשוב אם לקחת הלוואות להשקעות מול סיכון מסחרי ולגיס חוב להשקעה באגרות חוב ולא לספקולציות בטוחות נגד "מחסור מבני מנוהל על ידי המדינה " (מחסור בדירות והתחלות בנייה) .

התחום האהוב על כל ספקולנט שהוא איתור שוק במחסור ולא משנה איזה, והליכה בכל הכוח מול המחסור עד לאיזון הביקושים מול ההיצעים, או עד לכניסת הרגולטור הממשלתי לפעולה עקב כשל שוק מובנה שמתגלגל לענפים אחרים, או לכל המשק וגורם נזקי עתק.

התערבות הרגולטורהיא בדרך כלל לצד ההיצע  (פירוק קרטליים ומונופולים ) והיא  גורמת לספקולנטים למכור במהירות את המלאי מחשש לירידת מחירים, וכאן יבחן הנגיד החדש האם הוא מסוגל להוציא את הספקולנטים מהשוק ולהכניס לשוק את הזוגות הצעירים וחסרי האמצעים במחיר סביר, ואם לא כן אין סיכוי להתאוששות כלכלת ישראל, אלא רק להכפלת הגרעון עקב התנפחות הפרונקל.

 

נשמח אם תשתף את הכתבה ותעשה לנו  SHARE  וLIKE   או תציע לנו חברות  – תודה

נהנית ספר לחבריך

ניתן לפרסם בחינם בכל אתר

 

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

6 Comments

  1. הנגידים שחלפו הופחדו והם לא מוכנים לסבול הכפשות.
    הם הוכפשו כי הם לא התאימו לאג'נדה של הורדת ריבית, והם "סיכנו" את הכלכלה הדמיונית שלנו עם הכרה במציאות.

    מחפשים נגיד Yes man וכל השאר יקבלו השמצות והפחדות.
    השיטה של ההשמצות עובדת כי העם לא מבדיל בין התוכנית האח נגדול לבין המציאות הכלכלית – והוא משלם מחיר מלא על הבידור הכלכלי הזה.

    לגבי בעיית כמות הדירות זה מדוייק ביותר – גם לא חסרים שטחים בארץ לעזאזל.
    מה שחסר זה אנשים עם ביצים.
    ב 2007 המחירים לא היו נמוכים – בכלל לא!
    היום המחירים פשוט אבדו קשר למציאות.
    זה הכל עניין של פרספקטיבה.

    אבי אתה תותח על – בבקשה תמשיך להפציץ!

  2. 2 הדברים נכונים – גם הריבית משפיעה וגם המחסור.

    ב 2008 היתה ריבית גבוהה יותר אבל היה מחסור אדיר בדירות.

    היום ריבית נמוכה הרבה יותר אבל המחירים גבוהים הרבה יותר והמחסור קטן
    יש אומרים אפילו לא קיים ברמת המחירים הזאת.

    הורדת הריבית גם סייעה לאנשים לקחת משכנתא כי טכנית גם שפורסים ל 25 שנה
    קשה להחזיר אם המשכנתא מהווה יותר מ 30 אחוז מהמשכורת נטו.
    אז הורדת הריבית סייעה לאנשים לקחת משכנתא גבוהה יותר (עקב עליית מחירי הדירות).
    וכך הירידה בריבית תדלקה את הבועה שאנשים מסוגלים להרשות לעצמם משכנתא.

    עד הרגע הזה שהרבה כבר לא מסוגלים וכמות ההיצע עולה – פינוי בינוי ועוד.

  3. נראה לי שהנגיד החדש יגיע לאסטרולוג ולקורא בקפה הרבה לפני שינקוט בצעדים המתאימים. הנגיד הזה הוא שטאנץ בדמותו של התוכי באוצר או הליצן מקיסריה קרי לחיץ לחיץ לחיץ. אנשים לחיצים לא מקבלים החלטות ראציונאליות. האיש שהה במערכת הבנקאות ולכן הישועה לא תבוא ממנו אלא המשך ההתברברות.

  4. שלום אבי,
    דבר אחד אני לא מבין,
    הייתי בטוח שהכלי החשוב ביותר במחירי הדירות הוא הריבית וגם מחקרים שונים הראו שזהו הכלי הדומיננטי במחירי הדירות,ולכן האשמתי את פישר במחירי הדירות.
    פרט לכך,ראיתי לא מעט כתבות על שיא בהתחלות הבניה (מה שסותר את המאמר שלך), ואני יכול לתת לך כמה לינקים:
    http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3598574,00.html

    http://www1.bizportal.co.il/article/293932

    http://www.buat-nadlan.com/2012/03/blog-post_13.html
    אז איך אתה טוען שהמדינה לא מגדילה את התחלות הבניה?

  5. שלום אבי,

    דבר ראשון רציתי לומר לך כל הכבוד, קורא את הפוסטים הייחודיים שלך בשקיקה.

    לגבי פוסט זה, אם הבנתי נכון, אינני מסכים כי הריבית איננה משפיעה על מחיר הנדל"ן – פשוט מהסיבה שאינך לוקח בחשבון את המשקיעים. לכאורה, הדוגמא שהבאת הייתה צריכה להיות כך: "שני אנשים הולכים במדבר, אחד עם בקבוק מיים גדול והשני צמא ומציעים לשניהם כוס מיים בריבית גבוהה" ואז ברור שזה עם הבקבוק לא יקח את כוס המיים והביקוש ירד ומחיד המיים ירד.

    זה שיש מחסור מבני, זה עבור ביקוש ספקולטיבי בועתי. ולכך לעולם יהיה מחסור מבני. אין מחסון מבני עבור ביקוש התלוי בגודל האוכלוסיה – וזאת אם המשקיעים יצאו החוצה.

    פשוט גם לשים לב לעובד כי עיקר העליות של הנלן היו מ-2008, מועד הורדת הריבית.

  6. הדוגמא עם הכוס מיים היא נכונה, אבל לא מתארת את המשקיעים…
    כמה שווה כוס מים במדבר, לבן אדם לא צמא שנמצא עם הרבה צמאים אחרים?
    לדעתי הוא יעלה את הריבית, כדי שהבנקים יוכלו להרוויח, לי באופן אישי זה סבבה.

    מה שלא ברור לי, איך יכול להיות שהכלכלן הראשי של בנק בישראל ממונה לתפקיד כזה, למה כאן אין תקופת צינון?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.