הקשר שבין העלאת אחוז החסימה לכנסת ל4 אחוז, לעליית אחוז הגרעון בתקציב ל4%


Avi-Zelinger
17 מרץ ,2013

החוק הראשון שתעביר בכנסת " הפוליטיקה החדשה " הוא העלאת אחוז החסימה, רק כדי למנוע תחרות והגנה על "הפוליטיקה הישנה",  ובכל הספינים בתקשורת לא יספרו לציבור שקיים מתאם היסטורי ציני ומדוייק, בין גובה אחוז החסימה בבחירות לכנסת, וגובה הגרעון הממשלתי באחוזים, ומספר מפלגות השלטון החברות בקואליציה. וככל שניהול המדינה כושל יותר והמפלגות הגדולות נמאסות על הציבור, הן להגנתן מנסות ללא הצלחה למנוע תחרות על השלטון על ידי העלאת אחוז החסימה בטיעונים מופרכים.

"אחוז החסימה לכניסת מפלגה חדשה לכנסת " כשמו כן הוא, נועד לבלום ולחסום את הגישה הדמוקרטית לכנסת למפלגות חדשות שעלולות לשנות את "הפוליטיקה הישנה " עם רעיונות חדשים ולהזרים דם חדש למוסד הכנסת, ולהקשות בדרך טכנית על בחירם של פוליטיקאים חדשים לפרלמנט, וכל מטרתו לאפשר לשרידי "הפוליטיקה הישנה" להתבצר במגדל הכנסת תוך הפרת המוסר הדמוקרטי, עקרון הבחירה החופשית השווה ,שלטון הרוב, ושוויון ההזדמנויות.

ההיסטוריה של שינוי אחוז החסימה בבחירות לכנסת

החל משנת 1951  הכנסת השניה הוחלט על אחוז החסימה בן 1 אחוז מהקולות הכשרים לכנסת, ומכיון שבכנסת 120 חברים שמיצגים 0.8 אחוז מהקולות, הרי שהנהגת ה1 אחוז העמידה את אחוז החסימה מעל חבר כנסת אחד מעשית . ראוי לציין כי כבר בשנת 1951 למרות עלויות הקמת המדינה ומוסדותיה ומצבה הכלכלי הקשה עקב קליטת עלייה בהיקף אדיר, הנהיגה הממשלה צנע תקציבי עצמי כדי למנוע הטלת גרעונות על הדורות הבאים, וזכור שר האוצר דב יוסף שהנהיג את "משטר הצנע " ומנע גרעונות מדינה כבר בשנת 1952 , מה שהיה בסיס לצמיחה אדירה בשנים שלאחר כך שיצרו את הנס הישראלי  ולמדינה כמעט לא היה גרעון.

משנת 1952 ועד שנת 1988 במשך 36 שנים נעשו מאמצים להעלות את אחוז החסימה ל 1.5 אחוז,אולם הם צלחו רק בכנסת ה 12  שהיתה ממשלת אחדות פרס – שמיר עם רוטציה בתפקיד, ולצורך הגנת "השלטון הישן " העלתה את אחוז החסימה ל1.5 אחוז , אולם כבר בכנסת ה13  בשנת 1992 הפוך מהמתוכנן על ידי הפוליטיקאים, 2 המפלגות הגדולות המערך והליכוד שמהקמת המדינה שהיו רוב מוחלט ב 2 גושים פוליטים, צנחו מתחת ל 80  המנדטים ל 76   מנדטים  בבחירות לכנסת ה13 .

וכצפוי  כבר לאחר בחירות 1992  הגרעון בתקציב קפץ דרמטית והמדינה נזקקה לסיוע חירום אמריקאי לצורך הקטנת הגרעון וקליטת העליה מרוסיה, כש30 שנה קודם קלטה מיליון וחצי עולים ללא שום עזרה מבחוץ, שנתיים לאחר הקמת המדינה.

הרקע לגרעון האדיר בקופה הציבורית שנוצר כשבין השנים 1982 – 1988 היתה מלחמת לבנון הראשונה והתמוטטות הבורסה לניירות ערך עקב ויסות מתוכנן על ידי הממשלה והבנקים לאחר ששוק המניות הפך לבועה כמו (בועת הנדלן הנוכחית), ולאחר ההתמוטטות הבורסה והבנקים קפצו גרעונות המדינה לשמיים והצריכו תוכנית ייצוב כלכלית( תוכנית נית פרס-מודעי)

בשנת 2004 עלה שוב אחוז החסימה  ל 2 אחוז  לאחר שבשנת 2003 ממשלת ישראל הגיעה שוב לסף פשיטת רגל לאחר שהאינתיפאדה השנייה פרצה וקטעה גל אדיר של השקעות בתשתית ללא כיסוי תקציבי ,ואז הוכרזה "התוכנית הכלכלית לייצוב המשק "כשאריק שרון היה ראש הממשלה, בנימין נתנייהו שר האוצר,  וטומי לפיד שר המשפטים ו 3 המפלגות הגדולות הליכוד, העבודה ושינוי, קבלו רק 71 מנדטים  ואילו גרעון הממשלה קפץ ליותר מ 100 אחוז  מהתוצר והגיע בשיאו ל 12 אחוז מהתקציב כמו הגרעון הנוכחי, מה שחייב שוב קבלת ערבויות אמריקאיות להצלת כלכלת ישראל .

כבר בבחירות לכנסת ה 17 בראשות ממשלת אולמרט שנת 2006 צנחו 3 המפלגות הגדולות המערך הליכוד וקדימה ל 60 חברי כנסת למרות העלאת אחוז החסימה כתוצאה מפשרה רק ל 2 אחוז, ואילו גרעון המדינה החל שוב בנסיקה והחל להיות שוב כ 2 אחוז מהתקציב,  ממש כמו אחוז החסימה  2 אחוז.

"הפוליטיקה החדשה "- כלום לא השתנה רק החמיר

שנת 2013 " הפוליטיקה החדשה " בפתח והחוק הראשון שמעבירה ממשלת נתניהו-לפיד -בנט הוא העלאת אחוז החסימה לכנסת ל4 אחוז חסימהכשארבעת מפלגות השלטון ליכוד-ביתנו  בית יהודי, ויש עתיד כולן מכילות 62 חברי כנסת ביחד רוב מצומצם מאד, ואילו הגרעון בתקציב כבר עבר את ה4 אחוז ממש כאילו חזה את אחוז החסימה שיוצע לאחר הבחירות, ואת מספר המפלגות המרכזיות בשלטון .

ראוי לזכור כי הסיבה המרכזית והיחידה להליכה לבחירות והקדמתן בשנה היתה הגרעון האדיר בתקציב שהתגלה לפתע שבוע לפני הבחירות 39 מיליארד שקל או 4 אחוז גרעון  מהתוצר, כשמפלגות הקואליציה ברוב מוחלט של 76 חברי כנסת כולל ש"ס לא יכלו להעביר תקציב, וממשלת נתנייהו נפלה, ולא הופלה על ידי האופוזיציה .

נבואה שתתגשם בקרוב

בעוד 4 ימים יגיע הנשיא אובמה לישראל, "והפוליטיקה הישנה"  תבקש ממנו בתחנונים ערבויות אמריקאיות וסיוע חירום כלכלי  תמורת התקדמות במשא ומתן עם הפלשתינים הכל לשם הצלת שלטונם , בדיוק כפי שקרה בשנת 1992 לפני הסכמי אוסלו,  או בשנת  2003 לפני ההתנתקות, .

הפוליטיקאים שלנו לא מוכנים לרדת ברמת החיים כמו דב יוסף ובן גוריון, אלא רק מוכנים להעלות את אחוז החסימה  וללוות כסף מאמריקה כדי לשמור על השלטון בכל מחיר, זאת  "הפוליטיקה הישנה "ואובמה כבר יודע את זה ולכן בא עם מזומנים תמורת קידום הסכמי השלום .

עשה לנו לייק או SHARE  אם נהנית וספר לחבריך

 

 

אין תגובות

  1. פקסרומנה הגיב:

    הטיעונים שלך מאוד מבולבלים והכתיבה יכולה לעבור מעט עריכה. תזה מעניינת עם זאת.

  2. אנונימי הגיב:

    האתר שלך אחלה, אך אתה לוקה באותה נקודה עיוורת כמו המדיה הקלאסית והיא הצגת מידע בצורה מוטה שמשרתת את העמדה שלך.
    לדוגמה, מי שקורא את המאמר הזה היה מסיק שהשנים הראשונות של המדינה היו גן עדן ולעומת זאת שנות ה-80 היו גיהנום וכן הלאה, וזאת או בגלל שלא חיית בתקופות האלו או שאתה מתעלם מהתמונה הכוללת ומתרכז בכוונה בגרעון כאילו הוא חזות הכל והוא אפילו מניע את ההחלטות המדיניות.
    היה רצוי שתציג תמונה יותר מאוזנת, אחרת יש למאמרים שלך ניחוח דמגוגי.
    כאמור המאמרים שלך מרתקים, תודה.

  3. שלומי הגיב:

    מהי תרומתם של המפלגות הקטנות לפוליטיקה הישראלית?
    מי צריך אותם?
    מהי מידת השפעתם
    ראינו את מפלגת עצמאות 4 חברים 3 שרים!
    ממשלה שהגיעה ל31 שרים ו 9 סגני שרים (זילות לעור הצבי) ורוה"מ סחיט להחריד.
    טוב שהכנסת תעלה את אחוז החסימה ל- 10%, הציבור אמר את דברו אין צורך בכל כך הרבה מפלגות!
    הציבור אמר את דברו, הוא לא רוצה הרבה שרים, הרבה שררה.
    הציבור אמר את דברו, הוא רוצה הרבה ח"כים שיתנו יותר שירות לאזרח, פחות שרים שיהיו מקצועיים מספיק כדי לטפל בנושאים החשובים עליהם הם מופקדים.
    הציבור אמר את דברו, רוצה שהח"כים ייבחרו על ידו ולא על ידי קבוצת אינטרסנטים בפריימריס שלא מחוייבים לציבור הבוחרים שהם אלה המהווים עבורם מקפצה למשרת שר וקיימת ביניהם דואליות מושחתת מיסודה.

פרסם תגובה