הקשר שבין בועת הנדל"ן וקריסת הכנסות המדינה ממיסים. טרגדייה יוונית ידועה


Avi-Zelinger
7 מרץ ,2013

גם את חודש פברואר סיים האוצר בגרעון של 4.3 מיליארד שקל או 130 מיליון שקל גרעון ביום, או 50 מיליארד גרעון בשנה שיא חדש, והגרעון רק יעלה ויתפח וישגה מחודש לחודש, ושום קיצוץ מתוכנן או גזרות כלכליות לא יאזנו אותו, וכמו בטרגדייה יוונית עם סוף ידוע מראש ממשלת ישראל תצטרך לפוצץ את בועת הנדל"ן בשיא המשבר הכלכלי, אחרת בועת הנדל"ן תבלע את כל כלכלת ישראל בלי מלח, כמו שבלעה את אחותינו יוון זצ"ל. גם ממשלות יכולות לסבול מתופעת הוורטיגו כשהן מתעקשות לטוס לפי מצפן כלכלי אידיאולוגי שגוי, ולא מתמודדות עם מציאות כלכלית פשוטה וידועה כבר דורות – תשאלו את בני בורבון.

בועת הנדלן קווים לדמותה, משל הפרונקל

ההגדרה הרשמית של  "בועה כלכלית פיננסית" כמו בועת נדל"ן, בורסה, או פקעות צבעונים היא כשהאחוז היחסי של האשראי הכולל במשק עבור ענף עסקי מסויים גדל באופן חריג בתקופה קצרה מעבר לגדלו ההסטורי עקב כשל שוק, ובבועה שלפנינו האשראי לענף הנדל"ן (לקבלנים ומשכנתאות ) קפץ מרמת ה 20 אחוז היסטורית לשיעור של למעלה מ40 אחוז מהאשראי  הפרטי במשק- פשוט הוכפל, כך שענפים אחרים במשק סובלים ממחנק אשראי ומתייבשים, מה שגורם להם לשלם פחות מיסים, ולהעסיק פחות עובדים, ובסך הכול הגבייה הכוללת מענפי הנדל"ן והאחרים קטנה מהגבייה טרום הבועה, משום שבועת הנדל"ן בשונה מבועות אחרות מקטינה את תנועת הכסף הנזיל במשק, כי הוא נתקע לשנים בתוך קירות הדירות ואינו עובר לסוחר, ומתגלגל מעסק לעסק ומגדיל את המחזור הכספי וכמות הכסף במשק עליהם נגבים מיסים כאחוז מהמחזור, אלא להיפך.

התנפחות בועת הנדל"ן דומה מאד להתנפחות פרונקל, כשבתחילה הוא קטן וזקוק לחיטוי קל לחיסולו, אבל יש איזו נעימות בפרונקל קטן אישי, אולם לאחר שהוא מתחיל להתנפח ללא שליטה ומתחיל טיפול אנטיביוטי קל  באיחור(העלאת ריבית על ידי בנק ישראל ) אם לא פועלים באגרסיביות ומחסלים אותו בעודו בינוני, הוא מתחיל לגדול במהירות התרבות החיידקים בתוכו(המשקיעים- הנהנים מתנאים אופטימלים), וכל אדם יודע מנסיונו שפרונקל (אבצס) שהרופא איבד עליו שליטה שואב את כל כוחות הגוף ואף מתחיל לזהם את כל מערכת החיסון דרך דרכי הלימפה (הבנקים), ובשלב אחרון גם מסוגל לקטול את האדם כי הוא מרעיל את כל מערכות הגוף השונות, וכלכלת ישראל נמצאת רגע לפני שהפרונקל הזה "בועת הנדלן " מרעיל את כל המערכת הפיננסית שהיא זרם הדם של הכלכלה, כשלאחריה היא תקרוס מאבדן כוחות ודם, כי זה יהיה עיסוקה היחיד, השרדות מקריסה כשהפרונקל הופך להיות גדול מהגוף.

ממשק צומח, לבועת נדלן, וקריסת מערכת המיסים

לכאורה נראה שכולם מתעשרים בבועת הנדל"ן משום שבשלב הראשון הכנסות המדינה ממיסים עולות והגרעון הממשלתי קטן כתוצאה מהעובדה שהכנסות המדינה ממיסי נדל"ן המגיעות ל 60 אחוז ממחירה הכולל של דירה חדשה, אולם מהר מאד מצד שני המשק מתחיל להתייבש מכסף מזומן, משום שההוצאה האישית למשכנתאות עולה בעקביות עקב עליית סכומי המשכנתאות בצמוד לעליית מחירי הדירות, מה שמקטין את הוצאות משקי הבית הצעירים על הוצאות לא נחוצות, וברגע שהציבור יורד ברמת הצריכה האישית מתחילים להפגע העסקים הקטנים הבנויים כלכלית על צריכה פרטית בלבד, והיקף המיסים שהם משלמים לקופת המדינה יורד בעקביות ותהליך זה לוקח שנים, זאת בשעה שחלק אחר בציבור אומנם מתעשר דרמטית ומרגיש אופטימי והחסכון האישי שלו גדל, אולם הוא לא מכניס מיסים לקופת המדינה בגין רווחיו ממעשי ידי המדינה, משום שבישראל אין עדיין מיסי ירושה ורכוש כמו בכל העולם המערבי שעוזרים לממשלות להקטין את הגרעונת התקציביים -אבל זה בוא יבוא בקרוב.

בשלב הזה המדינה מתחילה להרגיש בדימום השקט בהכנסות המדינה ממיסים והיא מתחילה להעלות בנימוקים שונים לא רלוונטים מיסים עקיפים כמו מע"מ מיים, דלק, ארנונה, חשמל, השתתפות רכב, ואחרים שיפצו על הירידה במיסי הכנסה מעסקים, אבל מהלך זה מגביר את הנטל על הציבור ובמיוחד על העסקים הקטנים והשכבות הצעירות והלא מבוססות, והיצע הכסף הפנוי במשק יורד שוב ומקטין את שוב את כמות הכסף במשק, ומחריף את המיתון, ושוב הכנסות המדינה ממיסים יורדות, וממולו הרייטינג של ערוצי הטלויזיה עולה דרמטית לשיא כי אנשים יושבים בבית אוכלים ספגטי ומשלמים משכנתא, ונמנעים מצריכה לא הכרחית, אחרת יקחו להם את הביית.

בשלב הזה הממשלה מטילה "גזרות כלכליות 15 מיליארד שקל " רק כדי למנוע חריגה ממסגרת הגרעון כתוצאה מנפילת המיסים, ושוב היא מעלה בפאניקה מיסים עקיפים מע"מ מים דלק מיים ומה לא, ומונעת שחרור קרקעות לבנייה, כדי לא לערער את יציבות הבנקים שנתנו אשראי זול, והקבלנים שעלו על הבועה ותקועים עם קרקעות יקרות שנמכרו להם על ידי המדינה.

ושוב  בסבב שלישי הממשלה כדי לעמוד ביעד הגרעון מפחד חברות הדירוג היא מקטינה את כמות הכסף הפנוי במשק ופוגעת בעסקים הקטנים שכבר מפטרים עובדים ומצטמצמים, וברמת החיים של הזוגות הצעירים וצריכה השוטפת ומקטינה את ההכנסה שלה עצמה ממיסים, והגרעון טס לשמיים ובמונחים שנתיים כבר מגיע ל 50 מיליארד שקל.

זה הסיפור הידוע והפשוט של בועת הנדלן והשפעתה על קריסת מערכת המיסים של כל מדינה בעולם ,ככה זה מתנהל כל כך פשוט, והכל כבר ידוע בספרים מאות שנים, אבל משפחת בורבון שטייניץ, נתנייהו, וסטנלי פישר "לא למדו דבר ולא שכחו דבר"  .

נשמח אם תשתף את הכתבה ותעשה לנו  SHARE  וLIKE   או תציע לנו חברות  – תודה

נהנית ספר לחבריך

 

 

אין תגובות

  1. יוני הגיב:

    כתבת יפה ולעיניין. אני שותף לדעתך כי ישנה בועת נדל"ן מסוכנת והיא עומדת להתפוץ בפנינו. גם לניתוח שלך לגבי זרימת ההון במשק אני מסכים. אני חוויתי בחיי התנפצות של 2 בועות בשוק ההון. ואני יכול לאמר לך שהשיח הציבורי היום בנושא הנדל"ן דומה מאד לשיח שהיה קיים בארץ ב94 ו 2000 לפני שהבורסה קרסה. כולם דיברו אז רק על הבורסה וכולם היו אז בבורסה. והתרסקו איתה יחד.

  2. אביב הגיב:

    שאלה:
    האם האפשרות היחידה שאתה רואה היא קריסת שוק הנדל"ן כמו בארה"ב או שגם קיימת האופציה של פיחות השקל (אינפלציה) כתוצאה מהאשראי הזול במקביל לכך שמחירי הדיור ידרכו במקום, כך שמחירי הדירות יישארו כמו שהם אך יקטנו ריאלית ביחס למדד ולשכר?

  3. משה הגיב:

    מעניין – ויזכה לשיתוף בהטיה – הטית ההון לכיוון הנכון (או משהו כזה…)

  4. איפה אפשר לראות נתונים על היקף האשראי לענף הנדל"ן ? לפני שנים?

פרסם תגובה