תפקיד הבועות הפיננסיות: בנדלן בבורסה ובדולר במילוי קופתה הריקה של המדינה


Avi-Zelinger
6 ספטמבר ,2012

בועות האשראי במשק לעולם לא מתות, הן מתחלפות לסירוגין פעם במניות, פעם בנדלן, ופעם באגרות חוב ובדולר, והן די מתוכננות על ידי השלטון, סטנלי פישר לא קנה לחינם במערכה הראשונה את 50 מיליארד הדולרים כדי לצפות את המרתף של בנק ישראל בטאפט ירוק, הוא יודע משהו שאתם לא יודעים על עומק ותוואי הגרעון הממשלתי ולכן ניצל את האפשרות לקנות דולרים זולים בניגוד להערכות השווקים.

תפקידו האמיתי והלא מוצהר של נגיד הבנק הממלכתי  או מנפח הבועות הממשלתי, הוא לעזור לממשלה להגדיל את הכנסותיה מבועות אשראי למינהן על ידי הורדת הריבית, או לחילופין חסול הבועות לפי החלטהמלמעלה, על ידי שינוי שיעורי הריבית שהוא קובע  -חיים ומוות לכל בועה בלשון הנגיד.

בטבורה של כל בועת אשראי לסוגיהן השונים עומדת בדרך כלל ממשלה עם מחסור כספי חמור בקופתה והיא ממלאת  את קופתה המדולדלת מההכנסות האדירות שיוצרת הבועה התורנית שנוצרת על ידי הקלה זמנית ומהותית של רגולציה בענף מסויים(הנפקות אגרות חוב), או יצירת מחסור מלאכותי בתחום כלכלי של משאב מסויים(נדלן), תוך ניתוב הציבור לקחת אשראי זול שחלקו הארי זורם כמיסים לקופת הממשלה, וחלקו לכיסי האלכימאים שמהנדסים את הבועה היעודית בידיעת הממשלה וברשותה, ומווסתים את השוק הבוער עד לפקיעתה הבלתי נמנעת של הבועה, או תום הביקושים, מה שמחייב את הממשלה להתחיל להריץ בועה אחרת, כדי למלא את קופתה במיסים, והקורבנות (נדלן, בורסה, דולר)רק מתחלפים והממשלה נשארת.

הבועה הראשונה שלי

הבועה הראשונה שבה נתקלתי בחיי היתה דווקא בועה בשוק המניות בבורסה לניירות ערך, כשלקחתי את משכורת הקבע הראשונה שלי, ונסעתי כל הדרך מביר חסנה בחצי האי סיני לבנק הפועלים באילת 200 קילומטר, כדי לקנות את מניות חברת "מולט" חברת האם של המותג  "לילי"  שהפכו תוך שנה לנייר טואלט אמיתי אחרי קריסת שוק המניות בשנת 1982, כשלאחריו קרסו גם מניות הבנקים, המכונות "הבנקאיות" שכמובן ווסתו בידיעת הממשלה, משרד האוצר, בנק ישראל ורשות ניירות ערך, 4 השותפים הנצחיים לויסות כל בועה בישראל מאז ומתמיד.

אז כבר הבנתי ש אפקט הבועה בכלכלה לא נגמרת לעולם, היא רק מחליפה פרצופים, ושמות, פעם בורסה לוהטת, פעם נדלן לוהט, ופעם דולר מזנק ,וחלקו הארי של האשראי הזול שנלקח לניפוח הבועות זורם כל הזמן ברובו לכיסי הממשלה ונעלם שם, ומממן את צרכי הממשלה ואת החור בקופתה.

כשבכל השולחנות בבתי הקפה בתל אביב מדברים על אותו נושא כלכלי, זה סימן שהבועה הנוכחית כבר כאן בחסות הממשלה, וכך היה בסדיר שלי בתחילת שנות השמונים שההתעסקות עם הבורסה תפסה את רוב תעבורת הקשר הצבאי בסיני, החל מהמילואימניקים, הקצינים וחיילי הסדיר כולם היו שקועים בבועת הבורסה הרותחת, במרחק של 300 קילומטר מישראל במרכז חצי האי סיני .

בלוף ויסות מניות הבנקים 1983

הבלוף שעמד ביסוד ויסות מניות הבנקים ב1980-1983 היה, שאם מחיר "מניות הבנקים" יעלה כל יום יותר משיעור עליית הדולר ואיגרות החוב הממשלתיות, הציבור בתאוותו ירוץ לקנות את מניות הבנקים, וכך הבנקים יפטרו ממניותיהם שהן בסך הכל ניירות טואלט למחזור, תמורת כסף נזיל שיקבלו, שישמש לאשראי ללקוחות נוספים והאשראי במשק יגדל במימון הציבור-פטנט גאוני, ולבסוף כשהבורסה תיפול הציבור ישאר תקוע לטווח הארוך עם מניות מנייר טואלט, אבל התוכנית  הגאונית השתבשה בשיאה, כי הביקוש למניות הבנקים התייבש באופן לא צפוי, ואז הגו הבנקים רעיון מבריק נוסף כדי לא לרסק את שוק המניות ולספוג את ההיצעים במניות, הם התחילו לחייב לקוחות שלקחו אשראי בנקאי לקנות גם מניות הבנקים כחלק מהאשראי שניתן, והם קבלו את המניות של עצמם בתור בטחונות לאשראי שניתן.

כל זה  באישור בנק ישראל ונגידו, ובידיעת הממשלה שהרוויחה הון עתק במיסים מהגיאות הכלכלית שהיתה בכל תחומי המשק, שנוצרה עקב האשראים הזולים שניתנו לציבור שהם תמיד תחילתה של כל בועה – הסם הממריץ.

הפעילות הריאלית במשק עלתה בצורה דרמטית, הפעילות הבנקאית עלתה, המסחר במניות גאה, ולמי שזוכר לישראל הובאו מכוניות  נוסעים חדשות בדרך האוויר על ידי חברת קא"ל, ושדה תעופה אמסטרדם  -סכיפהול היה חסום ממשלוחי טלויזיות פיליפס שהועמסו על מטוסים בדרכם לישראל, כי לציבור היה שפע כסף, שהכניס למדינה מיסוי עתק עקיף שהממשלה בכל לא צפתה.

לבסוף הבועה ייצרה אינפלציה אדירה, והציבור הבין שהכל בלוף ללא כיסוי ורץ לדולר כדי להגן על ערך כספו, וברגע שהבועה עברה לדולר שוק המניות קרס מיד כולל מניות הבנקים, והמדינה עשתה את "הסדר מניות הבנקים" כדי להציל את הבנקים מקריסה טוטאלית, ולאפשר להם להשתקם ולהגן על יציבותם – כלום לא השתנה.

כל בועה מתנפצת כמובן על ראש קורבנותיה שנתפסים לא מוכנים כשהם ממונפים באשראי זול שהופך לאשראי יקר בן לילה מסביבה פשוטה ששוק ההנפקות מתייבש ונסגר, כי המשק מאבד את כל נזילותו הכספית וכל המזומן תקוע בתוך הבועה התורנית, ולבסוף מושקעים האחרונים מפסידים כי האשראי מתייקר בצורה לא פרופרציונלית ומחירי נכסי הבועה צונחים, אבל בדרך הממשלה כרגיל מתעשרת על חשבון קורבנותיה.

חפשו את הבועה הבאה

מעניין מה חושב סטנלי פישר כשיש לו 50 מיליארד דולר שקנה בממוצע בשער 382 ומתי הוא מתכנן לפרק  לשוק את הכמות שיש   לו ביד?

בדרך כלל לפי המציאות הישראלית יש סדר הגיוני  בבועות האשראי השונות, כשאת בועת הנדל"ן מחליפה בועת הדולר שעולה בחדות, כשהמדינה נכנסת למשבר כלכלי עקב ירידה חדה בהכנסות מנדל"ן שיוצרת גרעון עמוק בתקציב, ואחריה בדרך כלל מתרוממת בועת המניות והבורסה, לאחר שהמניות צונחות בשיא המשבר הדולרי לתהומות, ואז הן נאספות  על ידי הגופים המוסדיים לפני הגיאות החדשה בבורסה.

כל השאלה היא היכן הממשלה והבנקים יפתחו את מבערי האשראי הזול שיזניק את הבועה הבאה, משום שברור שמול הזרמת אשראי בנקאי זול לשוק המניות מחירי המניות עולים ומאמירים בערכם, כי לאחר התרסקות הנדל"ן הוא עולה שוב, ומעלה את ערך החברות, וכך מייצרים בועה פיננסית חדשה בשוק ההון שהכנסות גבוהות למדינה בצידה, משום שבועת המניות מייצרת כסף רב שקונה בתים, מכוניות, ושירותים, ומשלם מיסים על המסחר בבורסה.

וכך חיינו נודדים בין בועה אחת לבועה השנייה שממשלת ישראל מייצרת כדי להרוויח כמה לירות לקופתה, ועתה נראה איך ייחלץ סטנלי פישר את עצמו מהר הדולרים שקנה, ואיך ירוויח מהבועה הדולרית שתהייה פה אחרי שגזרות הממשלה יהרגו כל פעילות במשק ויורידו את כל ערכי החברות ויפילו את שוק המניות וישלחו את כולם לדולר  בפאניקה להציל את כספם משוק אגרות החוב שמתמוטט, ואז שסטנלי פישר יקנה את חובות המדינה בזול מהציבור המבוהל כמו בשנת 2003  וימכור לו את הדולרים שאגר  ויעשה ל לציבור תספורת  כמו  אחרון הטייקונים

אין תגובות

  1. דוד הגיב:

    אבי, זה פוסט מאד מעניין וחשוב, כמעט נבואי, אבל אני מבקש שתסביר פיסקה אחת לא ברורה:

    "כשאת בועת הנדל"ן מחליפה בועת הדולר שעולה בחדות, כשהמדינה נכנסת למשבר כלכלי עקב ירידה חדה בהכנסות מנדל"ן שיוצרת גרעון עמוק בתקציב, ואחריה בדרך כלל מתרוממת בועת המניות והבורסה, לאחר שהמניות צונחות בשיא המשבר הדולרי לתהומות,"

    הקטסט מנוסח בצורה לא ברורה, ולא ברור מה קורה קודם, מה עולה ומה יורד. אני אכתוב מה שהבנתי ותגיד לי אם הבנתי נכון?

    אחרי שהדירות מתייקרות בטירוף, מגיע משבר – מחירי הדירות צונחים והציבור רץ לדולר
    הדולר עולה, (מה קורה לבורסה??) מתנפחת בועת דולר, (למה?)
    הדולר מתחיל בקריסה (למה?) הציבור בורח מהדולר ונכנס לבורסה (מה קורה בינתיים לנדלן?). בועת מניות.
    ואז – קריסה בבורסה ופניה שוב לנדלן.

  2. Tal rosenfeld הגיב:

    פוסט מאוד מעניין, תודה

  3. משה הגיב:

    גם אני זוכר את שנת 1983 . הייתה אינפלציה של 400% . משהו לא יאמן. הייתה מפולת בשוק המניות אבל מניות הבנקים עמדו כמו צוק איתן. אני זוכר שאנשים מסכנים רק רצו לשמור על ערך הכסף. מניות הבנקים עלו כל יום 1.5% וכך הם שמרו על ערך הכסף. אבל זה היה אחרי שהמניות עלו כבר מאות אחוזים. והמרגיז בכל העניין, שלכל המעורבים סגרו את תיקי המשטרה שפתחו להם על סעיף " חוסר ענין לציבור". לא להאמין. הפילו מדינה שלמה ולא עושים להם כלום. רק מוכיח את הפוסט שכל בועה היא בעידוד ממשלתי.

  4. רו"ח בדימוס הגיב:

    בהחלט הגיוני להגדיל חשיפה למט"ח. למעשה המועד האופטימלי כנראה שהיה כבר לפני שנה – אבל עדיין לא מאוחר. עוד נק' שכדאי לזכור היא שרווחים ממט"ח (שמוחזק כמט"ח, לא במניות/אג"ח) גם פטור ממס…

  5. אדי הגיב:

    אז מה אתה אומר ? לקנות דולרים כבר עכשיו ?

  6. המודאג הגיב:

    לשמור אותו שיקלי? להשקיע במניות? להשקיע הזהב?

    מהיא עצתך?

פרסם תגובה