3 רצועות ביטחון מונעות פשיטת רגל של בנק גדול,לידיעת סטנלי פישר שמונע מתן רשיונות בנק חדשים,דואג ל"יציבות הבנקים" בישראל,ומונע תחרות שלא בצדק שהיא טובה למשק ולציבור


Avi-Zelinger
21 יוני ,2012

אם בנק גדול בישראל יפשוט את הרגל מחר, החוסכים לא יפגעו, אלא רק בעלי המניות ו"שטרי ההון " של הבנק, אך כשהמפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל רק שומעים, על בדל צילה של תחרות בנקאית, מייד הם מתחילים לדבר על "יציבות הבנקים", בעייה שאינה קיימת באמת בפועל בשטח ,  ואם היא מאיימת ,הרי שהיא מגיעה מכיוון הלווים הגדולים במשק שקיבלו מהבנקים כספים ללא בטחונות נאותים , ובקיצור מענקים, והכל  בידיעת  בנק ישראל אישורו הסכמתו, ופיקוחו המוחלט .

חוסן הבנקים הגדולים בישראל, מבוסס על 3 רצועות בטחון שמנות ורחבות, שנועדו  להגן על כספי הלקוחות ובעלי הפקדונות כמעט בכל מחיר,ובכל סיטואציה פרועה  בשווקים או בכלכלה,  ולבנקים בישראל כמו בעולם , נעשים מידי פעם  "מבחני לחץ" על ידי המפקח על הבנקים שבודק את עמידותם בזעזועים כספיים, ובתרחישי יום הדין למינהם .

מה גם שבישראל  השוק הבנקאי הוא בין הריכוזיים בעולם המערבי והמזרחי, ונפילת בנק גדול עלולה לשתק  את הכלכלה כולה בתגובת שרשרת,מפני  משום עסק בישראל אינו יכול לפעול ללא בנקים, ומכיוון שחלקו של כל אחד מהבנקים הגדולים הוא כ35 אחוז, מה שיוצר את "צוואר הבקבוק בנקאי ",הרי שסגירת הדלתות של אחד הבנקים ,  תעצור מיידית 35 אחוז מהכלכלה, מה גם שהבנקים הם גובה מס ראשי של אגרות ומיסי ממשלה, מה שישבית גם את גביית המיסים של הממשלה .

3 רצועות הבטחון השונות – להגנה על כספי המפקידים 

רצועת  בטחון ראשונה  היא  "בעלי הבנק"  המחזיקים בהון המניות של הבנק, בדרך כלל  ב 20-30  אחוז ממניות הבנק,  כשבנוסף  הבעלים  חייבים לרתק הון כספי נזיל בערך גדול, כ"הון חירום" להצלת הבנק במקרה והבנק יזקק ל"הון חירום"  לצורך תפקודו,  ומשמעות הכלל הזה  היא , שהנפגע הראשון  בעת פשיטת הרגל של הבנק,  יהיה בעלי הבנק , שיפסיד  את ערך מניותיו בבנק כשמדובר במיליארדי שקלים , ויפסיד בנוסף את "הפקדת החירום"   שהוא מחוייב להעביר לצורך הצלת הבנק,  וכך הוא עצמו  ינזק במיליארדי שקליםכתוצאה מניהול רשלני ,  וכמוהו ינזקו  כל בעלי המניות האחרים של הבנק , אולם הבנק ימשיך לפעול כרגיל,  ורק מניותיו ימחקו מהמסחר בבורסה,  או שהמסחר במניותיו יוקפא כמו בשנת 1983 במשבר מניות הבנקים,  עד  להסדר כולל להחזרת המניות למסחר,  ועד אז  בנק  ישראל ישתלט עליו , ועל הדירקטוריון וימנה לו מנהלים זמנים , אולם שום דבר מהותי לא קרה עד עתה ,ובעלי הפקדונות לא נפגעו.

 

רצועת בטחון שנייה , היא המחזיקים בשטרי ההון של הבנק  capital notes, שטרי ההון של הבנק ,שהם לא אגרות חוב רגילות ,מכיוון שנאסר על בנק להנפיק אגרות חוב, כי נכסיו משועבדים  לטובת בעלי הפקדונות , אלא הם "דמויי אגרות חוב " המונפקים על ידי הבנק ,כדי לחזק את "ההון המשני "שלו.

"שטרי ההון" משלמים  ריבית שוטפת כמו אגרות חוב רגילות ,אך במקרה של פירוק הבנק,או שהבנק פושט רגל,  בעלי שטרי ההון  עומדים בסדר דין אחרונים כנושי הבק , לאחר בעלי הפקדונות, וכך שהם מממנים בהונם את פשיטת הרגל של הבנק "במעגל השני ", של ההגנה על כספי הלקוחות ,והם יקבלו את חלקם שנשאר  משטרי ההון , רק לאחר ששולמו ללקוחות כל תמורת הפקדונות שהלוו לבנקלצורך עסקיו, ולמעשה מדובר ב"הון משני  " שמחזק את הון הבנק,  בתמורה לריבית גבוהה יותר  מהריבית הרגילה על הפקדונות , או על אגח אחר מקביל , כשהסיכון לפשיטת רגל של בנק נמוכה .  לעיתים  ניתן להמיר את שטרי ההון למניות הבנק בעת משבר, אם מניות הבנק ימשיכו להסחר בבורסה .

רצועת בטחון שלישית , היא  בנק ישראל בכבודו ובעצמו , שמופיע כ"מלווה אחרון" לבנק, ומזרים כסף לפיצוי בעלי הפקדונות מכספי בנק ישראל,  אומנם בריבית גבוהה מאד , כפי שנעשה  בפשיטת הרגל של "בנק התעשייה" ובנק למסחר", כשהתערבות בנק ישראל היא אגרסיבית  מאד ומהירה מאד,כדי למנוע תגובת שרשרת  שנקראת  RUN ON THE BANK ,שבה אמון המפקידים  בבנקים יורד דרמטית ,ואנשים מתחילים למשוך מזומנים ופקדונות,ולהפקידדם במזרון ביתם ,או קונים מטבע זר שיוצר פיחות חד במטבע  ומחריף את התחושה שהבנקאות יוצאת משליטה  או מתחילים להעביר כספים לחו"ל.

בישראל  מסיבות הסטוריות אין "ביטוח פקדונות " המוגבל בסכום כספי ,כמו בארצות הברית שבה הפרמייה על הביטוח מועברת ל FDIC ,הפיקוח האמריקאי לשעת חירום , ומצד שני מעולם לא קרה בישראל מצב או אירוע ,שמפקידים לא קבלו את כספם חזרה במהירות על ידי טיפול בנק ישראל במצב, למרות שבנקים פשטו רגל , גם בנקים גדולים בשנת 1983, לאחר מפולת המניות הבנקאיות ,וויסות הבורסה, .

 

הבעייה האמיתית בהפרטה בנקאית – חשש לפגיעה בשכר הגבווה ובתנאי החלום בבנקים

בנק ישראל יכול לחלק בשקט 2-3  רשיונות לבנקים חדשים, אולם  המחיר המיידי  יהיה פגיעה בתנאים החלומיים של עובדי המערכת הבנקאית בישראל, שיצטרכו לרדת  מהאולימפוס  אל העם,  כמו ביוון  בדיוק .

הנתון החשוב  ביותר במערכת הבנקאית,  נקרא  " יחס הכיסוי הבנקאי " , שהוא היחס שבין ההכנסות התפעוליות של הבנק,  שהינן עמלות וריבית שמשלמים הלקוחות ,לבין ההוצאות התפעוליות של הבנק כמו שכר וציוד , אולם  משום שההוצאה התפעולית הכבדה של הבנק היא שכר העובדים, שמגיע מעל ל60 אחוז מההוצאה התפעולית , הרי שכל עלייה קטנה בשכר העובדים מזעזעת את מאזן הבנק, ומקטינה את רווחיותו במידה רבה , ואף שוחקת אותה .

השכר הממוצע בבנקים בישראל ,עומד על מעל ל300,000 שקל לעובד בשנה , ולמעשה הכנסת 2-3  מתחרים חדשים, רק תנגוס  בשכר העובדים, במשכורות 13  ו14  ותנאים נלווים נוספים הניתנים לעובדים בשפע  ,קייטנות ,טיולים ,דלק  מענקי לימוד ,וחוגים שכולם  מוגנים בהסכמים קיבוציים על  חשבון ההוצאות התפעוליות  של הבנק , אולם מצד שני התחרות  הבנקאית תגדל , ואנשים נוספים יתפרנסו מבנקאות , כלומר  הפגיעה היחידה תהייה פגיעה של 20 אחו בשכר העוד  בלבד של עובדי הבנקים הקיימים  , שתעבור לתפעול הבנקים החדשים .

זה כל הסיכון מיצירית תחרות בענף הבנקאות , כפי שנוצרה בענף  התקשורת   לאחרונה ,כשלמרות ירידת מחירים דרמטית של  50  אחוז בחשבונית החודשית של כל צרכןתקשורת  בישראל ,שום חברת תקשורת סלולר  לא התפרקה או קרסה כספית ,כפי שנטען במשך שנים  על ידי מנהלי החברות ,שהחברות יפגעו אנושות מתחרות, וזה לא קרה ,והמצב הנורמלי במשק בישראל  הוא תחרות בריאה וקשה , החלה כמעט בכל תחום החל ממזון, קוסמטיקה,  וביגוד כשהיא לטובת הציבור בלבד,ולא מנהלי או עובדי החברות שנפגעים מעט בשכרם .

ולמעשה אם הרווחים הבנקאיים היו קטנים יותר,  המינוף שהיה ניתן לטייקונים היה קטן יותר והיום הטייקונים היו פחות ממונפים ומצבם הכספי היה טוב יותר וגם מערכת הבקאות היתה בריאה יותר   וזאת משום שענפים שהיו ממונפים פחות  הסתגלו למיתון בישראל טוב יותר  מהממונפים .

בישראל  תנאי  עובדי "הרגולטור על הבנקים  בנק ישראל" , די  דומים לתנאי השכר בבנקים ,ואם הרגולטור יכניס תחרות, ויקצץ בתנאי המפוקח שלו , האש עלולה להגיע גם למשרדיו, בטיעון שהרגולטור לא יכול להשתכר יותר מהמפוקח,  וזאת הבעיה האמיתית כך נדמה

 

אהבת עשה לנו לייק והצע חברות

 

על הכותב : אבי זלינגר בעל הבלוג הכלכלי  : היום בכלכלה         http://econoblog.co.il/          , בעל חברה לפטנטים וגאדגטים    Trapez

https://trapez.cashcow.co.il/   ,  למד במדרשת רופין –  עמק חפר במגמת פלסטיקה: עיבוד חומרים  פלסטים  ייצור בטכנולוגיות פלסטיות וניהול אנרגטי . ( היום תשובה אימץ את "מדרשת רופין המצויינת" והקים בה את "מכללת הגז הטבעי ".

אין תגובות

  1. מני הגיב:

    כל הכבוד על ההתעמקות.
    זה כ"כ לא מובן למה אין אף בנק חדש במדינה מאז שאני זוכר את עצמי,במיוחד שכל שנה שומעים על רווחים חלומיים של הבנקים בישראל

  2. אלדד הגיב:

    יפה מאוד,כל הכבוד הסברת היטב.

פרסם תגובה