12 סימנים מתריעים לסכנת פשיטת רגל של מדינה- לגזור ולשמור


Avi-Zelinger
30 אוגוסט ,2012

12 סימנים ברורים ומתריעים  לסכנת פשיטת רגל של מדינה

א.ירידה דרמטית של מחזורי המסחר בבורסה לניירות ערך, עקב ירידת הנזילות הכספית במשק או כמות הכסף במשק, שמעידה על מחסור חמור בכסף נזיל בידי הציבור, שנמנע מלקנות מניות , משום שאין לו כסף לשלם חשבונות ארנונה , חשמל, ומיים וגם ומשום עסקיו הפרטיים נחלשו, והוא אף מעביר את שאריות כספו ממניות לאגרות חוב ממשלתיות ולהשקעות דולריות כדי  להקטין סיכון ולשמירה על ערך כספו בתקופת אי וודאות, הבורסה  והדולר הם הסמן מספר אחד והמיידי  לשינוי  דרמטי במצבו הכספי של הציבור, והבורסה נופלת עם הסימן הראשון של מיתון עקב חוסר נזילות בעסקים שמורגש מיידית במאזני החברות תוך 3 חודשים, והדולר עולה עקב פגיעה והיחלשות היצוא.

ב.  מסע מתמשך של התפטרויות פקידים בכירים במשרד האוצר, וקשיים באיתור מועמדים חדשים לתפקיד הנחשק  מטעמים שאינם מוסברים ומובנים לציבור, והכל  בזמן קצר ביותר, מכיוון שתפקיד של בכיר באוצר המדינה, הוא המחשובים והנחשקים במגזר הציבורי, עקב היותו בצומת המרכזית של כלכלת ישראל, והוא מפתח לטווית קשרים עתידים עם צמרת המשק, .

עזיבה מאסיבית של דירקטורים בכל דירקטוריון בורסאי  של חברה הרשומה למסחר בבורסה, היתה מדליקה אור אדום בוהק אצל המשקיעים והרשות לניירות ערך, שהיתה פותחת מייד בברור ובבדיקה, מדוע האנשים פורשים ברצף  ואיוש המינויים קשה.

ב.התעסקות  יתרה של האוצר, הממשלה, והקואליציה בהטלה סיטונאית ומתמשכת של  קנסות כבדים על הציבור, בגין חוקי נקיון, חוקי  זיהום אוויר, חוקי תחבורה, וחוקי בריאות, והטלת מיסי אלכוהול, טבק, סיגריות, ומצלמות מהירות, מתוך הטענה של הגנת בריאות הציבור וטובתו  ושלומו, בשעה שכל אלו הם מיסים עקיפים שכל תכליתם מילוי מיידי ומהיר של קופת המדינה במיסים, וכל אלו לא הוטלו על הציבור בתקופות של גיאות כלכלית, כשקופת המדינה היתה מלאה, וסובלנות הציבור למיסים היתה גבוהה  יותר.

ג.  נסיון למנות לראשות מערכת המס  והגבייה לתפקידי מפתח נאמנים של פוליטיקאים שאינם עומדים בדרישות הממשלתיות לתפקידים, ואינם מכירים את הסוגיות העקרוניות של המערכת, ואין להם ניסיון ניהולי בניהול אגפים שלמים במערכת המס, שהיא מורכבת  מאד.

ד. הגדלה של אחוז הגרעון מתוך התוצר בצורה ניכרת בניגוד להמלצות בנק ישראל, תוך סטייה ניכרת ממגמת הורדת החוב הלאומי, ועריכה של החריגה על אקסלים יפייפים תוך הבטחה להורדת גרעון מחודשת בתוואי של מספר שנים קדימה – תוכנית חומש לאומית   שם קוד להעמסת החוב על הדורות הבאים.

ה. פער גדול מאד באופן קבוע  בתחזיות הצמיחה של המשק שניתנות על ידי האוצר, לתוצאה בשטח בזמן קצר מאד, מה שמאפשר לאוצר להגדיל את גרעונות המדינה על בסיס הכנסות חזויות שאינן מתממשות, אבל ההוצאה הגרעונית של הממשלה כן מתממשת, מה שיוצר גרעון נוסף, וגורר חריגה מתוכניות הגרעון השנתיות של הממשלה   שמתחיל להיראות נורמלי  בהתפתחותו הלא נורמלית.

ו  חוסר קואורלציה מוחלט בין הצמיחה המתוארת על ידי הממשלה, למצב העסקים הקטנים, שהם יצרני הצמיחה האמיתים ומשלמי המס הגדולים, כשהם מייצרים את רוב מקומות העבודה במשק, וחלק לא קטן מהמיסים, מדד אמון הצרכנים במשק צונח למרות שהממשלה מדווחת על צמיחה, מה שמעיד שהצמיחה אינה מחלחלת למטה, או שהיא צמיחת תשתיות שאינה יוצרת רווחים, אלא גרעונות לאוצר ולמדינה ונועדה לייצר צמיחה מלאכותית  טיפשה חסרת גביית מיסים.

ז. חוסר קואורלציה בין נתוני האבטלה המפורסמים, לבין תחושת הציבור מחפשי העבודה, מה שמגובה בירידה דרמטית בגביית מיסים על ידי האוצר, וגידול מתמיד בגרעון המדינה , עקב סגירת עסקים קטנים, ופיטורי עובדים    .

ח. פדיונות מתמשכים של כספים מושקעים לטווח ארוך בקופות הגמל והפנסייה לפני תום החסכון, שנגרמים עקב מחנק כספי של המבוטחים, שגורר אותם לפדות תוכניות חסכון וקופות גמל, ושחרור של מפלט הכסף האחרון שנותר להם, כשהם שלא מקבלים יותר אשראי בנקאי  בבנקים, מה שמחריף את הירידות בבורסה עקב גלי מכירות מוגברים של מניות ואגרות חוב.

ט. גיוסי עתק כספיים באגרות חוב לאורך כל עקומת החוב ,והארכת תקופת החוב לפדיון לדור הבא, כשהמדינה מבצעת הנפקות בארץ ובחו"למגופים שונים ומשונים,בתנאים גרועים יחסית ,ושריון ערבויות אמריקאיות  להנפקות במיליארדי  דולרים, בשעה שהאוצר טוען לצמיחה, כשהצמיחה לא באמת מניבה תקבולי מיסים, אלא השקעות חסרות רווח ,לשם ניפוח המאזן הממשלתי  לצורך הגדלת הגרעונות מנפח המאזן.

י.  ירידה חדה וקבועה בצריכה של דלקים, חשמל, מיים, מזון, בירה ומשקאות קלים, קוסמטיקה ומסעדות, במגזר העסקי וובמשק הפרטי במוצרים שהביקוש אליהם קשיח וידוע, והם אמורים לצמוח מידי שנה בגלל קשיחות צמיחת האוכלוסייה במשק כ 1.6 אחוז בשנה.

יא עלייה דרמטית לשיא בכמות הצקים החוזרים במשק, ומספר החשבונות הפרטיים המוגבלים בבנקים  וירידה בגבה החיוב בכרטיסי אשראי – אינדיקטור למחנק  כספי חמור בעסקים הקטנים במשק, שמעידעל חוסר קונים או כוח קנייה נמוך ביותר, והתדרדרות מוסר התשלומים במשק.

יב החוב המשפחתי  עולה לרמות שיא  170,000 שקל למשפחה,בשעה שהמדינה טוענת שחובותיה פוחתים, מה שהוא לא הגיוני כי אים הצרכן חלש חובות המדינה ימשיכו לצמוח בקצב מטאורי, כי אין מי לקחת מיסים יותר חוץ מגיוס כסף באגרות חוב ארוכות – בוקר טוב יוון.

   13  העברת  כל השליטה  במערכת המיסים הממשלתית ובתקציב המדינה למשרד ראש הממשלה והוצאתה ממשרד האוצר מטעמי בטיחות, סודיות, וושליטה  במידע  החשוב .

אין תגובות

  1. אלדד הגיב:

    עוד סעיף:מחירים הולכים ויורדים של הרבה מוצרים מחוסר ברירה – עוד שחיקה ברווח של העסקים והתקרבות עוד צעד לתהום.

  2. עמית הגיב:

    "מדד גורדי השחקים"
    אומנם לא מדד "כלכלי" אבל מסתבר שהוא אינדיקטור מעניין :
    הדוגמא הבולטת הראשונה היא בניין Equitable Life בניו יורק, שבנייתו הושלמה, על 8 קומותיו, ב-1873 ביחד עם כניסת "השפל הארוך", המשבר הכלכלי באירופה ובארה"ב שנמשך כ-20 שנה.
    אחריו בניין New York World Building ו"משבר בנק בארינגס" הנקרא גם "הפאניקה של 1890" כאשר הבנק הבריטי הוותיק הגיע אל סף פשיטת רגל בגלל השקעות מסוכנות בארגנטינה.

    בתחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת הושלמו ה"אמפייר סטייס בילדינג" ובניין קרייזלר יחד עם "השפל הגדול", שהכה בארה"ב ובאירופה במשך קרוב לעשור, עד תחילת מלחמת העולם השנייה, והיה המשבר הכלכלי החמור ביותר במאה ה-20.

    בשנות השבעים מגדלי ה-Sears Tower בשיקגו ו"מרכז הסחר העולמי" בניו יורק הושלמו בתיאום עם קריסת שוק המניות ומשבר הנפט.

    לקריאה נוספת :
    http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/15848/77/

  3. אלדד הגיב:

    נחמד

  4. Yossi Gelbart הגיב:

    בסוף תבוא ארה"הב ותציל אותנו – אם רומני יבחר- והעם עדיין מאמין ביבי

  5. נמרוד הגיב:

    הי,
    א 'וד' זהים.

    ח'-י"ג מאוד מסקרנים והייתי רוצה לשמוע עוד עליהם

פרסם תגובה