הקשר שבין שיעור העלאת המע"מ ב 2.5 אחוז וצניחת הצריכה של מוצרי המזון והמשקאות.


Avi-Zelinger
12 מרץ ,2014

בתוך שנה הועלה שיעור " מס הצריכה " הוא המע"מ  ב 2.5 אחוז מ 15.5 אחוז ל 18 אחוז, המהלך שאב מכיסי האזרחים כ 12.5 מיליארד שקל מיסים על חשבון " הצריכה האישית השוטפת  לכיסוי הגרעון התקציבי.

לפי " חוק הכלים השלובים " ולפי המתואר בדיוק בספרי הכלכלה קרה צפוי מכל, והוא ירידה חדה בצריכה האישית  של מזון ומשקאות.

העלאת שיעור המע"מ היתה רק שליש מתוך חבילת מיסים או " גזירות כלכליות " בסך כולל של 35 מילארד שקל שהוטלו בבהילות על ידי הממשלה ביולי 2013 בהמלצת סטנלי פישר וקרן המטבע, כדי להקטין את הגרעון התקציבי ב 35 מיליארד שקלים מ 65 מיליארד לשנה 30 למיליארד שקל או 3 אחוז גרעון .

למי ששכח, בשל חוסר יכולת הממשלה להעביר תקציב עם 40 מיליארד גרעון שהוסתר מהציבור, ישראל הלכה לבחירות בתחילת 2013.

מהי החשיבות הקריטית של ירידת צריכת מזון ומשקאות ?

הירידה בצריכת מזון ומשקאות היא הקו האחרון לפני תחילת "  אי פרעון משכנתאות  " והיא הסמן לנקודה שממנה מתחילה הירידה במחירי שכר הדירה שמובילה לירידת מחירי הדירות, עקב הקטנת התשואה, וההסבר מוטל לפניכם .

מכיוון שחלק ניכר מאזרחי המדינה חייב לפרוע את המשכנתאות, תשלומי שכר דירה ותשלומי מיסים וארנונה כדי לא להיענש וחלקו חייב לקנות דלק כדי להגיע לפרנסתו, הרי שהפגיעה בסל המזון הופכת לברירת מחדל אחרונה שלו, כדי למנוע את 3 הסנקציות הראשונות "  והדילמה שלו היא קניית מזון או תשלום משכנתא ".

זאת לאחר שהטיולים לחו"ל, מופעי תרבות ובידור וחינוך כבר הופסקו וצריכת האופנה הוקטנה בנסיון להשרד וכך ברירת המחדל הקשה מגיעה גם לשוק המזון הקשיח בביקושיו בבסיסו.

אינדיקטור מרכזי חשוב מאוד ונוסף לתיאור החלשות הכלכלה היא הירידה בצריכת משקאות קלים ממותקים ממותגים, מכיוון שהשתייה היא סוג מזון-סם (הסוכר והקפאין)  אך אינה צורך ראשוני כמו מזון לאכילה והציבור מתחיל לוותר עליה.

וויתור על מותגי שתייה הוא שינוי הרגלי צריכה קריטי לחברות המשקאות שעמלו שנים לבנות תדמית ומחיר מנופח למוצריהן, מכייון שהמותג מתחיל לההרס ויש לו תחליף כמעט חינם בשם מים באלפית מחיר .

בעייה חמורה במשק

ירידה בצריכת  מוצרי מזון ומשקאות מצביעה על בעייה חמורה מאד במשק, משום ששוק המזון מוגדר כשוק עם ביקוש קשיח, משום שאדם חייב לאכול כל 8 שעות כדי לשרוד,  ואין מדובר בשוק שבו קיימת לאדם אפשרות בחירה: האם לצרוך מזון כל שהוא או לא ? אלא קיימת לו האפשרות להחליט על מוצר מזון יקר או זול יותר, בריא או בריא פחות, אולם גם את הנקודה הזאת חצינו בשבירת הביקוש הקשיח תוך ירידה של 4.5 אחוז בחודשיים.

קריסת הרגלי הצריכה הישנים – ההרגלים החדשים

העובדה שששוק המזון התכווץ ב 4.5 אחוז ב2 החודשים הראשונים של השנה מצביעה על האפשרות שאנשים בחרו במודע כנראה בחירה שלישית ורביעית המהווה שינוי דפוס צריכה אמיתי שמקל עליהם לשרוד  ומוזיל את סל המזון שלהם .

בפועל קיים מעבר לייצור מזון בבית מרכיבים גלמיים (תעקבו אחרי פרסומי חברת אוסם  " המשפחה מבשלת " ) או מעבר לקנייה בשווקים פתוחים או ברשות הפלשתינית (הגבול ייסגר לישראליםבקרוב)

בועת הנדלן מחסלת כל ענף במשק בצורה מסודרת.

באוצר ובבנק ישראל עדיין לא הפנימו שבועת הנדלן מחסלת כל סיכוי לצמיחת המשק והתאוששותו מהמיתון, והיא היא כמו פרונקל גדול השואב מהגוף את כל כוחו.

בועת הנדלן מתחרה עם כל הענפים אחרים במשק על אשראי בנקאי ואשראי צרכני ומונעת השקעות  בענפים שונים ומוציאה את המשק מאיזון כלכלי לחלוטין.

הסימן הראשון לכך היה ירידה דרמטית  במחזורי הבורסה ב 60 אחוז והסימן השני ירידת פדיון העסקים ב 30-40 אחוז תוך שנתיים, כך שכסף שהיה אמור לנוע בחופשיות במשק ולהניע את המשק על ענפיו השונים נתקע בבלוקים ומפיל אחריו ענפים אחרים בסדר מופתי ועתה כבר הגענו לענף המזון עם הביקוש הקשיח שנסדק.

המיסים יעלו בעוצמה גם בשנה הבאה

חכו לעליות מיסים אדירות, הציבור עומד להתקל במיסים חדשים כמואגרות גודש בדרכים , ומיסי שכר עודף שנועדו לסגור חור נוסף שנוצר כתוצאה מחוסר ההשקעות במשק וירידה בגביית מיסים,  וקוראים לזה ספירלה יורדת , ובשיא המשבר כנראה המדינה תבוא עם הפתרונות הנכונים בענף הנדלן-  ככה זה עובד אצלנו.

נהנים עשו לייק  ושתפו עם חברים

בחסות זלינגר פטנטים  יצרני ערכה לגילוי נזילות בדקה ופטנטים אחרים

 

אין תגובות

  1. משה הגיב:

    לא תהיה שום קריסה כל עוד הריבית בתחתית הבור ומחירי השכירות גבוהים והמדינה ממש לא מעוניינת להפסיד הכנסות נאותות מהנדלן ועל המדינה שלנו בכלל לא חלים כללי הכלכלה העולמית. שווקי הנדלן קרסו בכל העולם ואצלינו זה עולה כל הזמן, ממש פאטה מורגנה. הניצוצות האחרונים של הצרכנים שחוזרים לשפיות יגרמו למיתון בעוד הרבה זמן. בינתיים המדינה תמשיך לחגוג עד הקריסה כמו שכתוב בכתבה ורק אז חכמי חלם יתעוררו לכיבוי שריפות נוסף.

  2. אמיר הגיב:

    הלחץ בממשלה גדול והם לא יודעים מה לעשות כי נערי האוצר, אשר נמצאים שם בקומבינה ותפקידם להעביר זמן עד הפנסיה – בזמן שקרישים וגופים פיננסים אוכלים לנו את המדינה – כי הם חסרי מעוף.
    זה לא יגמר טוב – אבל זה לא עניין של חודש חודשיים – זה לפחות שנה שנתיים לפיצוץ.
    וכמו שאבי אמר בכתבות קודמות כאן באתר: החזרת שטחים (ולדעתי גם מלחמה) תעזור מאוד לממשלה.
    ואכן ביבי עובד קשה בכיוון הזה!

  3. אורי הגיב:

    הניתוח של אבי נכון ופיצוץ בועת הנדל"ן הולך וקרב, הנזק הולך ומצטבר.
    יעברו שנים רבות, אולי יותר מעשור, לפני שהצמיחה בישראל תחזור למצב נורמלי.
    בתסריט הגרוע ביותר אנחנו מדברים על "עשור אבוד" ואולי יותר מכך.
    למרות שלא הם האשמים רוב השכירים במשק יפגעו במיתון עקב קיצוצי שכר ופיטורים.

    הנגיד פישר, אחראי הריבית הנמוכה ברח לפני סיום כהונתו לארה"ב ושודרג לסגן הנגידה שם.
    הוא גם אחראי לרכישת הדולרים המסיבית של בנק ישראל עד כדי אובדן האפשרות להעלות את הריבית בישראל מעבר ל-3% או 4%.
    הסיבה היא תשלומי הריבית על הלוואת יותר מ-300 מליארד שקל לרכישת הדולרים.

    אני לא יודע איך הסיפור הזה יסתיים אבל הוא יכלול הרבה בכי ;( .

פרסם תגובה