המעמד הבינוני מתכווץ – הצמיחה מתכווצת, כלכלת ישראל עברה לצמיחה שלילית.


Avi-Zelinger
18 נובמבר ,2013

המעמד הבינוני בישראל מתכווץ במהירות ומפני שהוא מנוע הצמיחה האמיתי היחידי האמיתי במשק רק בגלל ההשכלה הרחבה שהוא מביא לשוק העבודהכשהוא קטן, הצמיחה מתרסקת -כל כך פשוט.

לעשירים ולעניים אין שום חלק בצמיחת המשק, העשירים נותנים כסף רק מימון עסקיהם מתוך אינטרס אישי ולא לאחרים , אולם מקבלים בתמורה להשקעותיהם  רגולציה ממשלתית מונעת תחרות שבולמת צמיחה ותחרות ופוגעת במעמד הבינוני יצרן הצמיחה שהוא בעצם הלקוח העיקרי של מוצריהם ולבסוף פוגעת בצריכה ובכיס הממשלה..

העניים מביאים רק כוח אדם זול לצורך יצירת הצמיחה בעבודות בשכר נמוך, אולם בסיכום כללי  הרחבת אוכלוסיות עוני עולה למדינה יותר מתרומת העניים לכלכלה, משום שהעניים אינם צורכים והצריכה היא נשמתו של הקפיטליזם כי הצריכה מממנת את הגרעון ועניים לא צורכים.

המעמד הבינוני נעלם -הצריכה יורדת המיסים עולים

צריכת המעמד הבינוני קורסת כתוצאה מעלות החיים היקרה שנבנתה תחת רגולציה לצורך הגדלת רווחים לטייקונים וכלכלה קפיטליסטית שאין מאחוריה צריכה רחבה וזולה על ידי המעמד הבינוני  שגם אמור לחסוך, לא יכולה לשרוד כי אין מי שישלם " מיסי אמת "  חוץ מהמעמד הבינוני, משום שהענים לא משלמים מיסים והעשירים מתחמקים מתשלום מיסים, וזה המתכון לגרעון שאנו נמצאים בו.

אין כלכלה בלי מעמד בינוני חזק ומבוסס ומשכיל – מדוע הצמיחה מתרסקת ?

המעמד הבינוני בישראל כבר ירד בהיקפו מתחת ל 25 אחוז מהאוכלוסייה בשעה שהיה קרוב ל 40 אחוז לפני 13 שנים, אז עמד קצב צמיחת המשק על 7-8 אחוז לשנה והכלכלה התרחבה בצורה דרמטית רק בזכות מעמד בינוני רחב ומשכיל שהניע את ההיטק והיצוא  שהיום מהווים 40-50 אחוז מהצמיחה.

בשנים האחרונות שלושת העשירונים העליונים התרחבו  ובמקביל כמות העניים התרחבה,  והמעמד הבינוני התכווץ אבל עשירים וענים לא מייצרים צמיחה במשק כי הם לא לומדים מקצועות התורמים לצמיחה כמו כימיה, פיזיקה, מתימתיקה והנדסה  אלא משפטים, ראיית חשבו, מימון ושיווק .

אסון הקיצוץ בחינוך  ב2003

בשנתיים האחרונות היצוא וההייטק מתכווצים במהירות כתוצאה ממחדלי  הממשלה בשנת 2003 שקיצצה בחינוך 7 מיליארד בשנה בתקציב, כדי להעביר לטייקונים בהטבות מס,  כסף ניתן להדפיס אבל חינוך לא ניתן להדפיס , והנזק כבר ירוץ איתנו ל 40 השנים הבאות בירידת תוצר קבועה .

האסון הטכנולוגי המוסתר מהציבורירידה של 30 אחוז בחינוך ריאלי טכנולוגי .

ב4 השנים האחרונות קורס כל החינוך המדעי טכנולוגי בישראל תוצאת הקיצוצים בחינוך בשנת 2003 ונוצרה ירידה דרמטית  של 30-40 אחוז במספר מסיימי בגרות מדעית ריאלית טכנולוגית שכולם באו רק מהמעמד הבינוני,  והמשמעות היא קיטון אוטומטי של הצמיחה ב 30-40 אחוז, ואת זה לא השכילו להבין באוצר, בבנק ישראל ובממשלה מה שמראה על רמת האנשים הנמצאת שם והבנתה בתהליכים כלכליים.

המגמה הוחרפה במיוחד משנת 2007 כשהממשלה החלה להרים את מחירי המים, הדלק, והדיור ובאופן ישיר הביאה לריסוק המעמד הבינוני  ולריסוק הצמיחה העתידית רק בגלל נסיונה לקחת מיסים מהמעמד הבינוני ולא מהשכבות העשירות שהן היחידות שנהנו מפירות הצמיחה  ובכך הממשלה פשוט ירתה לעצמה ברגל כשפחות אנשים הולכים ללמוד חינוך טכנולוגי ריאלי עקב קשיים כלכליים .

קצב הצמיחה ירד ב70 אחוז הגרעון עלה ב200 אחוז

תוך 6 שנים ירד קצב הצמיחה ב 70 אחוז מול עליית מחירים של 70 אחוז במשק של מים דירות וחשמל ודלק אבל הנתון הבולט ביותר הוא עליית הגרעון הממשלתי ב 100 אחוז, כלומר הצמיחה הנוכחית היא בלוף שמבוסס על ניפוח מחירים ולא הכנסות משום שגרעון הממשלה השנתי עלה מ 15 מיליארד ל 40 מיליארד כמעט ב 200 אחוז ולכן היכונו להעלאת מיסים, אבל זאת רק התחלה  כי אין מי שישלם מיסים כשהמעמד הבינוני מתכווץ במהירות משנה לשנהואת זה מסתירה הממשלה מהציבור..

מה שהזניק את הודו וסין למעמדן היה רק החינוך הריאלי טכנולוגי ולא שום דבר אחר ופה בחרה הממשלה לקצץ בחינוך וזה בשעה שהנתונים הדמוגרפים כבר גרועים מאד בבסיס כש50 אחוז מהאוכלוסיה ערבים וחרדים שאינם משתלבים מספיק במערכת ההשכלה הגבוה והחינוך הטכמולוגי הגבוה.

החור בהשכלה = גרעון מבני (קבוע – לא ניתן לסגירה) של 40 מיליארד שקל בשנה ומחריף

כרגע כלכלת ישראל מתנהלת בגרעון מבני של 40 מיליארד שקל לשנה שהוא בדיוק הפער הכספי שנוצר מהפגיעה במעמד הבינוני ובהשכלה ואי ביצוע רפורמות מבניות בהשכלה שתחייב את כל המשק ללמוד ובכך להגדיל את המעמד הבינוני שהוא יצרן הצמיחה היחידי ולכן הגרעון רק יחריף.

ומשמעותו הגרעון היום היא שהממשלה לווה בשווקים ובורסות 130 מיליון שקל ליום לכסות את הפער התקציבי שנוצר לה מקריסת הצמיחה שנגרמה עקב קריסת המעמד הבינוני , כדי לשלם שכר לעובדי המדינה וגמלאיה  כל זה על חשבון הדור הבא שיאלץ לשם את הכסף הזה .

נהנית ספר לחברך עשה לנו לייק

אין תגובות

  1. יוסי רגב הגיב:

    כל הכבוד, דברים לעניין. חשתי צורך להעתיק את דבריך לבלוג שלי, ולצרף המלצה לקוראי לקרוא גם את המאמרים האחרים בבלוג שלך. אני מקווה שאין לך התנגדות.
    יוסי רגב

  2. ג'וליאן הגיב:

    סה"כ ניתוח נכון, אבל תמיד חוזר אותו ניגון שסותר את עצמו בכל כך הרבה מובנים – רגולציה ממשלתית מונעת תחרות ? Give me a fucking brake
    בלי רגולציה לא הייתה לך תחרות בכלל במשק קטן כמו הישראלי. קח את הדוגמה הסלולארית. לפני ההתערבות הממשלתית המסיבית היה לך דואופול מושלם במשק, תיאום מחירים וכל הג'ז הזה. הרגולטור כפה על השחקנים החזקים לאפשר למתחרים שלהם להשתמש בתשתיות שלהם. לא פחות. זו רגולציה אגרסיבית מאין כמותה, אפילו לא באמת רגולציה אלא יותר סוג של חלוקה מחדש (של אמצעים ותשתיות). וראה זה פלא, המחירים ירדו. אז די כבר עם הרטוריקה הריקה הזאת שלו ה"מדינה" המרושלת והטיפשה הייתה מניחה לשוק לנפשו הכל היה מסתדר. בלי מדינה לא היה שוק מלכתחילה. אין קפיטליזם בלי מדינה עוד לא הבנתם את זה? המדינה היא מוסד קפיטליסטי במהותה. היא זו שיוצרת רכוש פרטי ומאפשרת למושג הון להיוולד בכלל.
    אז כן, המדינה היא טיפשה ומרושלת, האזרחים צריכים להשתלט עליה ולנקות אותה מהאינטרסים של ההון הגדול ולהשתמש בה כדי לייצר משק שפוי שמרת אותם. זה שהמדינה טיפה ומרושלת לא יכול להיות תירוץ ללהשאיר אותנו לחסדי ההון הגדול.

    מעמד הבניים הוא אכן עמוד השדרה של המשק. ואתה יודע מה יוצר מעמד ביניים? ה"שוק"? השוק שלך הוא זה שיוצר מעמד ביניים? כמו בסומליה למשל?
    מה שמייצר מעמד ביניים זה איגודי עובדים חזקים, דמוקרטיה מתפקדת היטב, שחיתות שלטונית נמוכה וחוקי רווחה מפותחים. כמו בארה"ב של שנות ה-60, עד שבאו הפרידמנים והרסו את הכל.

    לא מאמין? הנה גרף נחמד. תבלה –

    http://www.epi.org/m/?src=http://www.epi.org/files/2012/snapshot-unionmembership.png&w=608

פרסם תגובה