מדוע מחיר הפסק זמן זול יותר בחו"ל ממחירו בישראל – ככה זה עובד !!!


Avi-Zelinger
22 ספטמבר ,2013

 

רבים שואלים את עצמם כיצד מוצר ישראלי הנמכר לצרכן בעולם 5000 קילומטרים מישראל, זול יותר מאותו מוצר הנמכר 5 קילומטר מהמפעל בישראל בו יוצר ?, אבל מי שקורא את " חוק עידוד השקעות הון " או את " פרק היצוא "  שבו, מבין  שמדינת ישראל, משרד האוצר, ומשרד מסחר והתעשייה מכריחים את החברות התעשייתיות היצואניות  ב " אלימות מיסויית  " לקבל  " פטור כמעט מוחלט ממס חברות לחברה בגין יצוא מוגבר" מתוך כוונה לעודד ייצוא מישראל בכל מחיר.

 

כל מה שחברה תעשייתית יצואנית כזאת צריכה לעשות, הוא לייצא בהיקף מינימום של  25  אחוז מהסחורה שהיא מייצרת בישראל לחו"ל  לעיתים ללא שום רווח במכירה, כלומר במחירי עלות חומרי הגלם והייצור בלבד + עלות הובלה במכולות בים, והמוצר המשובח יימכר בסף היצף (DUMPING)  או במה שמוגדר" כמבצעים שיווקייים " לצרכן המאושר ברחבי העולם בפער ניכר ממחירו לצרכן מישראל והצרכן בעולם יהנה ממיטב במוצרים במחיר זול מאד.

, וכך בפעולה זו החברה התעשייתית מוגדרת לפי החוק בקריטריון כ" יצואן רשמי של 25 אחוז מסחורתה "  ושיעורי מס החברות שהיא משלמת בישראל יורדים דרמטית .

התוצאה היא שאותו סל מזון של מותגים ישראלים הנמכר באירופה או בארצות הברית עולה בישראל יקר יותר וזאת עובדה  ואולי יגיע יום שהישראלים יטוסו לקנות באירופה מזון ישראלי במחיר מוזל דרך השמים הפתוחים וגם לקומבינה הזאת נגיע?

 תרגיל  במתימתיקה  לחשבי חברות יצואניות

בגין " היצוא  המאוזן "  הזה של  25 אחוז מסחורת המפעל העודפת לחו"ל,  שיעור " מס החברות  " שהחברה התעשייתית משלמת יורד אוטומטית מ 26.5 אחוז  אחוז מס ל 6 -15 אחוז מס, על יתרת המכירה של סחורתה בישראל, זאת על פי "חוק עידוד השקעות הון " – לשון החוק

מכיוון שקיים בחוק לא מעט ערפול, והפטורים מעט שונים מסוג חברה לסוג חברה תעשייתית, ובנוסף קיימים הסכמים פרטיים, ומענקי מדינה בפריפריה, מעבר לחוק עידוד השקעות הון, קשה להבין מהו שיעור המס החברות הריאלי המשולם,  אבל מה שברור שהפרה (המדינה )רוצה להיניק מעבר למה שהעגל (החברות) רוצות ליינוק , ואם נותנים החברות לוקחות " כי אין וואקום " .

מכיוון שרוב היצואניות הגדולות הן מונופולים בתחומם, או אוליגופולים, או חברות ריכוז ענקיות בישראל והמוצר המיוצא בדרך כלל הוא " מותג מוביל " , הן יכולה באופן תיאורטי לדחוף למעלה את מחירו של המוצר(למשל פסק זמן) הנמכר בישראל  , ולהעביר את המס השולי הנשאר על גב הצרכן, מה גם שטכניקה נוספת נפוצה כיום  הן " אי התאמת מחירים בעקבות ירידת מחירי חומרי גלם  בעולם (שוקולד חיטה שמן ) " או כניסת אנרגייה זולה כמו גז למפעליהן שחוסכת עלויות ייצור כבדות .

השליטה במחירי המותגים בישראל ניתנת לביצוע בקלות , כי הצרכן בישראל הוא צרכן שבוי של פרסומת ותדמיות דרך הטלויזיה (כלי שטיפת מוח מספר 1) , וכך החברה באופן תיאורטי כבר תקזז כמעט לחלוטין את תשלום המס המופחת לחלוטין דרך העלאת מחיר, וזה לגיטימי, ונעשה על גב הצרכן חסר השליטה העצמית , ובחוסר התחרות למותג הנמכר.

מה זה  ? זול בחוץ  ? יקר בפנים  ? ויוצר גרעון ?

אזרחי ישראל שנוסעים לחו"ל רואים בעיניים כמהות סחורה ישראלית משובחת במרכולים בין לאומיים,  נמכרת בהנחה גדולה מהמחיר בישראל (חטיפים , תה , קפה , פיצוחים  וחומוס, זייתים ,בייגלה, ארטיקים גבינות ואחרים) , ולא מבינים מה קורה פה, אבל ככה זה כשהחברות שלא באשמתן נאלצות לייצר אלגוריתם יצוא מיטבי ,מול אלגוריתם תשלום מס חברות מינימלי, שמורה להם כמה כדאי לייצא בעבור מינימום תשלום מס.

זאת שיטת המיסוי שהאוצר הנהיג החל משנת 2005 במסגרת " תוכנית החרום הכלכלית 2003  " שבה שער הדולר הגיע ל 5 שקלים ,ושיטת המיסוי הזאת יוצרת  בקופת המדינה " חור שנתי " ענק המוערך כבר כיום ב מיליארדי שקלים,  בשעה שנועדה לעודד יצוא בכל מחיר.

ואולי צמרת האוצר חלמה על דולר קבוע  ב 420 אגורות, ואז ישראל היתה המדינה העשירה בעולם על טבלאות האקסל, אבל בעולם אין ארביטרז אמיתי לאורך זמן, וכל הטבת מס ממשלתית מתקזזת מול לחצי מטבע ולחצי מחירים ונספגת בשווקים הלא משוכללים , ואת זה לא הבינו באוצר וזה אחד הגורמים לצניח הדור בישראל עודף ייצוא.

וכששואלים איפה הכסף שבקופת האוצר ?  הוא בחלקו כאן, וזו אחת הסיבות לגרעון שהציבור נדרש לממן בשעה שהוא לא נהנה ממוצרים זולים, ועתה הוא יאלץ גם לממן את ההפסדים שנגרמים  יצואנים עקב דולר נמוך שבחלקו נוצר מעודף יצוא ללא רווחים.

נהנית ספר לחברך ועשה לנו לייק וSHARE

בקרוב אני כותב ספר דרך HEADSTART   בנושא אחר אשמח לתמיכתכם אבי

אין תגובות

  1. יוסי הגיב:

    יש גם את מדיניות השמירה על דולר גבוה, שנועדה לשרת את היצואנים שהוצאותיהם בעיקר בשקלים, והכנסותיהם בדולרים.

  2. יוסי הגיב:

    שהוצאותיהם בעיקר בשקלים, והכנסותיהם בדולרים.

  3. יער דורון הגיב:

    יש גם את מרכיב המע"מ. ביצוא אין מע"מ.

  4. אמיר הגיב:

    מתי יוצא כבר הספר?!!!!
    ממש כיף לקרוא את המאמרים שלך.

פרסם תגובה