110 ימים להרכבת הממשלה, אין תוכנית כלכלית סדורה ולוגית ליציאה מהמיתון.


Avi-Zelinger
1 יולי ,2013

לחשוב מחוץלקופסא הטלת מיסים או הורדת מיסים אינן תוכנית כלכלית, אלא פעילות טכנית פקידותית מאזנת בלבד לתקציב המדינה, ממשלת ישראל טועה לחלוטין במדיניותה הכלכלית הנוכחית כבר 5 שנים כשהיא מפעילה מכשירים מיסויים מאזנים בלבד ולא מכשירי צמיחה אמיתים, והיא מביאה בעיניים פקוחות את הכלכלה הישראלית לתהום, תוכנית כלכלית נכונה וטובה נבחנת בכך שהיא מביאה צמיחה מוטת גביית מיסים שממלאת את קופת המדינה, ולא צמיחה נטולת מיסים שמחייבת הטלת מיסים ישירים ועקיפים כתחליף לפעילות כלכלית .

כשקוראים את  טיוטת תקציב המדינה שיוגש לכנסת בקרוב עולה הרושם שהממשלה מנהלת מסע השרדות שלטוני ולא תוכנית כלכלית לחילוץ כל מרכיבי המשק מהמיתון והחשוב מבינהם העסקים הקטנים, והטעות הבולטת  בתקציב היא שמה שהממשלה מכנה מכנה בטעות " מנועי צמיחה"  הם למעשה " מנועי מיסים "  שרק יגדילו את הכנסותיה במקביל להקטנת הצריכה במשק, וללא הגדלת הצריכה במשק והגדלת סירקולציית הכסף, המשק לא ייצא מהמיתון.

קניבליזצייה של העסקים הקטנים

מה שבולט באופן מובהק במדיניות הממשלה הנוכחית היא התחרות שהיא מנהלת מול העסקים הקטנים בגביית מיסים על חשבון " צריכה פרטית אלטרנטיבית " , ולמעשה מייבשת את המשק מכסף שאמור לייצר כפול מיסים בגין אותה פעילות כלכלית, ולדוגמא אם מחיר טנק דלק יורד מ 400 שקלים ל 350 שקלים ההנחה הכלכלית היא שב50 השקלים  הנותרים הצרכן יקנה עוד 7 קופסאות טונה ב 7 שקלים,  או 8 קופסאות קוטג ב 6 שקלים , ועוד עובדים יועסקו בתעשיית הטונה או הקוטג,אבל המדינה בחרה לנכות מס במקור לקופתה על חשבון הדלק תוך ויתור על פעילות כלכלית ולהקטין צריכה .

התופעה הזאת של דילוג על רכיב כלכלי בשרשרת המזון מסוכנת מאד משום שהיא מקטינה את היקף המשק במהירות, וחוסר הסבלנות הממשלתית שטענה בעבר ש"הורדת מיסים מביאה להגברת צריכה והגברת גביית מיסים " דבר שלא היה נכון לפני מספר שנים , מתחלף עתה במדיניות שמדלגת בפאניקה על גורם חשוב  בשרשרת המיסים והצמיחה, כשהיא עברה בקיצוניות למדיניות של "גביית מיסים במקור " כשהמדיניות הרצוייה היא שיווי משקל שמאפשר גם לעסקים הקטנים ,וגם לממשלה, להינות מאותה כלכלה ולהגדיל אותה .

תת מיסוי של העסקים הגדולים

הממשלה מבצעת טעות פטאלית במדיניות המיסים שלה כלפי העסקים הבינונים והגדולים כשהם נמצאים בתת מיסוי עמוק, שגורם לאבדן ענק של כספי מיסים למימון הגרעון, משום שהעסקים הגדולים מחזיקים עודפי מזומנים ענקיים שאינם עובדים, אלא נחים בחשבונות החברות ללא מיסוי, ולמעשה שוב מחריפים את תופעת ייבוש המשק שמקטין את הכנסות המדינה ממיסים ומגבירה את הגרעון .

בניגוד לדיעה השלטת באוצר לפיה יפגעו העסקים הגדולים והבינוניים מהטלת מיסים מאסיבית על ידי הממשלה, התשובה לשאלה זו היא שאלת  תכלית המיסים שייגבו, ואם הכסף ילך ליעוד נכון, הוא ירטיב את הכלכלה ויגדיל את ההכנסות המדינה ממיסים, אבל באוצר נמנעים במפורש לחשוב אפילו לכיוון זה כדי לא לפתוח את הדלת להטלת חלק מהעול על העסקים החזקים יותר במשק שלא נתנו את חלקם לעול המיסים , והתוצאה היא תחילת התייבשות העסקים הגדולים כי הקניבליזציה עוברת אליהם.מהעסקים הקטנים והבינונים .

ברירת מחדל מיסויית ושמה -מעמד בינוני

כמעט כל דיון בהטלת מיסים מסתיים בהגעה אל הפתרון הקל של הטלת מיסים על הקבוצה האנונימת המכונה בטעות" המעמד הבינוני  "כדי שיסגור חור חדש שנוצר בן כמה מיליארדים, אבל הממשלה הזאת לא שמה לב שמיולי 2011 הפתרון הזה של הטלת מיסים על המעמד הבינוני לא עובד יותר, ולמעשה גרעונות המדינה עולים בקצב הטלת המיסים החדשים, כי אין כסף חדש על המגרש שעובר מיסוי ,אלא רק כסף ישן שמתגלגל לאיטו, וחוטף מיסוי פעם אחר פעם .

ההנחה שהטלת מיסים בשיעור של 35 מיליארד שקל על המעמד הבינוני  במסגרת תקציב 2013-2014 כדי להקטין את הגרעון בקופת המדינה  תצליח,עוד תתבדה תוך זמן קצר, והגרעון יצמח שוב ב35 מיליארד מחדש, וראוי להזכיר כי ללא הטלת המיסים הזאת שתעבור בכנסת בסוף החודש הזה, הגרעון בתקציב כבר היה מגיע  ל 75-65מיליארד שקל  שליש מתקציב המדינה, ולאחר הטלת המיסים בסך 35 מיליארד ירד באופן תיאורטי  ל 30 מיליארד  3 אחוז גרעון, מול נתוני צמיחה חזויים מופרכים, רק כדי לייצג מצג של העברת תקציב מול חברות הדירוג הבין לאומיות.

נהנת ספר לחברך עשה לנו לייק וSHARE

תגובה אחת

  1. בלבלה הגיב:

    מהירות זרימת הכסף היא הפקטור החשוב ביותר כמו שהוכיח הנס של ורגל:
    http://kalkala-amitit.blogspot.co.il/2011/12/blog-post_21.html

פרסם תגובה