הקשר שבין אחוז הגרעון 4.9% לגידול העתידי של האוכלוסייה 1.7%, מדוע דירוג האשראי ירד ?


Avi-Zelinger
5 מאי ,2013

תפקידן של חברות הדירוג הוא לבדוק התאמה בין % גידול הגרעון 4.9 ל%  הגידול בקצב ריבוי הטבעי  %1.7 של האוכלוסיה בשנה במשק, ואת הגידול החזוי באוכלוסיה משלמי  המיסים  (0%) בעתיד ,ולכן נדלקו האורות האדומים במשרדי חברות הדירוג הבין לאומיות כשהן מבינות שנוצר פער גדול מדי ביכולת תשלום החוב על ידי האוכלוסיה בעתיד שיכול לגרום עומס מיסים רב מדי, שיגרום לאי תשלום הריבית ופרעון החובות הממשלתיים, וכרגע הפער עומד על 3 אחוז בשנה או 30 מיליארד עודף גרעון בשנה  שממומן בהלוואות ממשלה שמגולגל בחלקו על הדור הזה, ובחלקו כבר על הדור הבא.

כבר שנתיים שחברות הדירוג הבין לאומיות מוחלות לישראל על החריגה בגרעון התקציבי שרק הולכת מחריפה עקב הקרדיט המצויין שלה בשווקים הפיננסים ואחוז החסכון הלאומי הגבוה בעולם ,אבל בפתח ניצבים שינוים דמוגרפים רצינים באוכלוסייה הישראלית שיכולים לערער את הקרדיט שנצבר כשהממשלה לא מטפלת בבעיות שהולכות ומצטברות במהירות  כמו הגדול באוכלוסיה חרדית והערבית ופרישת כוח אדם איכותי ונורמטיבי  עובד לגמלאות ולקצבאות.

גרעון נשלט = תכנון ממשלתי לאומי לעתיד

אפשר להסתכל על הגרעון התקציבי כיוזמת הממשלה להשקיע  בתחומים שיעלו את רמת החיים של הדור הבא שיחיה כאן, ויעשו את חייו נעימים ואיכותיים יותר, כשימצא כבישים משופרים, רכבות מהירות,  נמלי ים מפותחים, ואוניברסיטאות חדשות, או יקבל תשתית מורים או רופאים איכותית שתלמד אותו או תטפל בו, אבל 2 עקרונות ברזל עומדים ביסוד יצירת " גרעון תקציבי נשלט"  כשלשום ממשלה אסור להקל בהם ראש ולהפר אותם בשום מחיר :

א.  שמירת אחוז גרעון תואם את אחוז הריבוי  הטבעי  בדור הבא – על הממשלה לא לייצר במסגרת יוזמותיה גרעון שעולה על קצב הריבוי הטבעי של האוכלוסיה העתידית שתיוולד פה מחד, ומכיוון שקצב הריבוי הטבעי בישראל עומד על 1.7 אחוז לשנה, אסור לשום ממשלה לחרוג מגרעון תקציבי של 1.7 אחוז בשנה, זאת כדי לא להכביד באופן יחסי על עומס תשלום המיסים של כלל האוכלוסיה העתידית בדור הבא מול ריבוייה הטבעי, וכרגע המצב הוא שבשנתיים האחרונות חלה סטייה מהותית בגבה הגרעון באחוזים מ1 אחוז לשנה באופן זמני  ל3 אחוז וכעת ל 4.9 אחוז,ומכיוון שחלק מתשלומי הריבית יפלו על הדור הבא, הרי שנטל המס המועמס עליו כעת כבר גדל יחסית לדור הזה, והוא ייקרע במיסים או כפי שנאמר "אבות חטאו -ושיני בנים תקהינה".

ולמעשה מדובר ביצירת ירושה שלילית לדור הבא, כשהכוונה היתה טובה להיטיב עימו, אך תוליך את הדור הבא לגהינום כלכלי -מיסויי , אם המצב לא יתוקן חזרה לתוואי של 1.5 אחוז גרעון, או שחלק מהמיסים יוטל כבר עתה על כתפי הדור הזה שמרוויח בתעסוקה מהשקעות הממשלה במיזמים שונים כבר עתה, אבל משלם פחות מס (הטייקונים) והממשלה מחוייבת מולם בחוזים ארוכים ובתשלומי מס נמוכים שיוצרים גרעון.

ב. עקרון ברזל נוסף הוא התאמת אחוז הגרעון העתידי בתקציב מול אחוז משלמי המס העתידים  הצפוי מסך האוכלוסייה, ומכייון שרק לפני חודש ישראל חגגה את יום העצמאות ה 65, ומכאן ואילך אולוסייתה לא מוגדרת כאוכלוסייה צעירה, אלא מזדקנת הרי שמספר משלמי המס יירד ונטל מקבלי הקצבאות יעלה, מה שמגדיל את נטל המיסויי על משלמי המיסים בעתיד(שוויון בנטל)  וראוי לזכור כי היום בכיתה א  50 אחז מהאוכלוסיה הם חרדים וערבים  עם נורמות תשלום מיסים נמוכות, ולא ברור איך יצטרפו לשוק העבודה.

עליהם יתבסס חלק מתשלומי המיסים העתידים בשעה שהכשרתם השכלתית ומקצועית נמוכה, זאת מול פליטת אזרחים נורמטיבים ממערכת תשלום המס למערכת הפנסייה, כך שנוצר חור מיסויי ברור, מה שמחזק את העובדה שלממשלה אסור היה לחרוג לא רק מקצב גרעון של 1.7 אחוז בשנה, אלא לא ליצר כלל גרעון עד לוודאות גביית מיסים עתידית.

השקעה  בתשתיות  מתקדמות עבור מי בדיוק?

יתכן שאסור היה למדינה כלל להשקיע בתשתיות יקרות מול אזרחים שאין ביכולתם לממן את התשתיות המשובחות או לחילופין קודם לבצע שינויים השכלתיים ומקצועים נדרשים בקרב אוכלוסיות הערבים והחרדים, ורק אז לבצע את ההשקעות הנרחבות עבור הדור הבא רק כשיהיה ברור שהוא יוכל לממן את ההשקעות.

אחרת כל הנטל הולך ליפול על קבוצה קטנה והולכת באוכלוסייה שלבסוף תקרוס, או שרמת חייה ירדו בצורה כזאת שתעזוב או תתחיל להעלים מיסים ולהתנהג כמו קבוצות אחרות סרבניות מיסים אחרות בחברה, וגם לכך שמות לב חברות הדירוג הבין לאומיות שתפקידן הוא הגנה על המשקיעים באגרות החוב הממשלתיות ויצרת וודאות בתשלומי הריבית ופרעון החוב, ולכן ירד הדירוג באופן שמזהיר את הממשלה מבעיות עתידיות שהיא מתעלמת מהן..

החטא הקדמון החל בתקופת רבין-בייגה שוחט

כל ממשלה רוצה להראות עשייה ויצירה וחלוקת עבודה למקורבים, אבל היא צריכה להצביע במדוייק על מקורות המימון של הפרוייקטים האדירים רכבות, שדות תעופה ,גשרים ,כבישים, ומבנים מפוארים,  ובתקופת אולמרט -נתנייהו החל סחף אדיר "בצביעת מקורות המימון " למגה-פרויקטים שרצתה הממשלה להקים, ואילו "החטא הקדמון" החל התקופת בייגה שוחט ורבין כשעד לתקופתם גרעון המדינה היה קטן מאד, ואז החלה תקופת ההשקעות במחלפים וכבישים -עשינו- בנינו והעיקר העשרת הטייקונים ויצירתם, והחוב הלאומי של ישראל התחיל לצמוח בחדות כשהריבית על החוב הגיעה השנה ל 40 מיליארד שקל בשנה, כמעט כמו תקציב החינוך והנטל על האזרחים במימון הריבית על החוב עולה משנה לשנה וימשיך לעלות.

זה הסיפור על 2 הדייגים, אחד קנה חכה ב2 דולר, והשני סירת דייג מכמורתן ב2 מיליון דולר ושעבד את חייו לעד, כששניהם בסך הכל רצו לשכב בסוף היום על החוף ולשתות קוקטייל מול השקיעה, מי צריך כבישים כשאין לו כסף לאוטובוס? או רכבות כשהוא לא נוסע בשבת?.

נהנית ספר לחברך ועשה לנ לייק SHARE

 

פרסם תגובה