ההסתדרות, האוצר ובנק ישראל מסתירים משר האוצר את מצבה הקשה של המדינה


Avi-Zelinger
1 מאי ,2013

השנה לא תהייה השבתה כוללת של המשק על ידי ההסתדרות עקב הגזירות הכלכליות הקשות שיוטלו, כי בהסתדרות מבינים עד כמה קשה מצבה הכלכלי של המדינה, ומכיוון שההסתדרות היא טפיל שחיי על תקציב המדינה, היא לא מעוניינת בחוכמה לשחוט את  הפרה החולבת, אלא להמשיך למצוץ את דמה כל החיים, ולכן היא מתגמשת בחוכמה תוך ראיית האינטרס הטפילי הארוך טווח שלה ,  זאת בניגוד להתנהלותה בשנת  2003  ו 2009 כשהגזירות המצטברות כיום הן בהיקף קשה פי כמה  והגזירות יעברו בשקט מופתי , וראשי ההסתדרות יירדו למדרון אחורי עם חיוך .

ההסתדרות מעולם לא נאבקה עבור הציבור הרחב אלא רק עבור העובדים החזקים במשק, ובמטה ההסתדרות יודעים בדיוק רב אפילו יותר ממשרד האוצר כמה כסף אפשר לסחוט בכל הסכם עבודה (החברה לא פראיירים)  הם מכירים את מאזני כל החברות הממשלתיות, ושומעים מהעובדים מהו חוזק הכלכלה בנמלים, במעברי הגבולות ,במכס, ביבוא האווירי,  בגביית מס הכנסה ורואים תמונה  כוללת קודרת לחלוטין משום שעובדיה נמצאים בכל הצמתים המרכזיים הכלכלים במשק, ולא ניתן להסתיר מהם שגשוג כלכלי או האטה .

והם רואים איך כלכלת ישראל מתכווצת במהירות, והפעילות הכלכלית יורדת ולכן עמידה במקום במסגרת הסכמי השכר לשנתיים היא הישג ענק להסתדרות בשעה שעשרות מגזרים במשק מתכווצים, ומשום שכשהמחירים יורדים כוח הקנייה של העובדים המבוססים במשק עולה  לא נגרם להם נזק  אמיתי בכוח הקנייה שלהם , ובשעה ששר האוצר יחשוב שהשיג הישג ומנע שביתה ענקית במשק, ההסתדרות הבטיחה עוד שנתיים של דולצה ויטה לבוחריה על חשבון כל הציבור במשק,  ודואגת לחייה של הפרה החולבת  במחיר ויתור על כוס חלב אחת ביום.

בבנק  ישראל מודאגים מאד משר האוצר

סטנלי פישר כבר ארז את המזוודה, אבל בבנק ישראל מודאגים מאד מהחלטתו של לפיד לא להעלות בשלב הזה את גיל הפרישה לפנסיה לנשים  מ62 ל 67  באמצעות "חוק ההסדרים"  משום שמדובר במטען צד תקציבי ענק שמוסתר מהציבור, ובבנק ישראל נכנסו להלם מההחלטה  ומשדרים כעס רב על ההחלטה התמימה משום שכל ההנחות הכלכליות של בנק ישראל מבוססות על מחיקת  חובות הממשלה לקופות ביטוח לאומי  והקטנת הגרעון הממשלתי באוכן טכני אקטוארי .

משום שאם גיל  הפרישה לפנסיה לנשים לא יעלה המדינה תצטרך לשלם עוד עשרות מילארדי שקלים " קצבאות זקנה ביטוח לאומי"  שהיו נמחקים מהמאזן עקב העלאת גיל הפרישה, ובנוסף הציבור עוד היה מפקיד  5 שנים כסף לבור השחור הנקרא ביטוח לאומי או מס הכנסה ב  והנחות הגרעון של בנק ישראל על אקסל משובשות לחלוטין, מה שיכול להביא לירידת דירוג האשראי של ישראל, אבל איש בנק ישראל  לא מספר ליאיר לפיד על המצב האמיתית של ביטוח לאומי והקופה הציבורית עד לעזיבתו המוקדמת של סטנלי פישר בעוד חודשיים והם מסתכלים על לפיד בכעס ותדהמה ועיניים טרוטות .

באוצר מודאגים מאד מלפיד

במשך שנים תכנן האוצר להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ב 70 אחוז מיד לאחר פקיעת  ההסכם  הקיים עם הסטודנטים ושר האוצר שם את אמינותו על דפי הפייסבוק כשהצהיר ששכר הלימוד לא יעלה לפני שהתעניין עם אנשי האוצר על עמדתם , מהלך שגרם לאוצר חור של 2 מיליארד שקל בשנה , בנוסף  אי העלאת  גיל היציאה לפנסייה גם יוצר חור של מיליארדים, ורצונו של לפיד שלא היה מודע לחלוטין להיקפי הגרעון  להטיב עם קהל בוחריו ,מאלצים את האוצר לבצע קיצוצים תקציביים שלא חלמו עליהם.

מעריצי הטייקונים באוצר מבינים שאם לא יוטל הקיצוץ על הציבור הוא יילך על המקורבים,  ולכן האוצר מצא פשרה מפאייניקית  שבה הגרעון הראשוני ידווח על ידו ועל ידי בנק ישראל כ 3 אחוז גרעון , כך שהזרמת הכסף למקורבים ולבורות השומן האימיתיות שהשר בכלל אינו יודע עליהם תמשך, ומיד לאחר העברת התקציב תחל סדרה שנייה של הטלת מיסים לאחר שיתגלה  שהגרעון גלש שוב מעבר ל4 אחוז,  והציבור שוב יפול קורבן לתוכנית קיצוצים שנייה אכזרית  ביותר,  ורק השר לא יודע שתוך חצי שנה לאחר התקציב היקף התיקונים  בתקציב יהיה אדיר ותכנית גזירות שנייה תופעל על מצביעו בחוסר ברירה , ובאוצר כבר היום צוחקים על התקציב הפיקטיבי המועבר  בכנסת שאין לו ום קשר עם המציאות הכלכלית, והמחסור החמור במיסים שיתגלה עוד חצי שנה.

נהניתם ספרו לחבריכם עשו לנו לייק וSHARE

 

אין תגובות

  1. אמיר הגיב:

    לפי התגובה של דפנה אני מבין שהיא מסכימה חלקית עם המציאות שבכתבה, אחרת היא לא היתה מגיבה כך.
    דפנה יקירתי מה שמשוטף לרוב הישראלים זה חוסר הבנה בכלכלה, כסף הוא רק פקטור שמודד כמות מוצרים כלומר, כשיש הרבה מוצרים וסכום כסף קבוע ערכו עולה ולהפך.
    הרעיון הזה היה תקף פעם והיום מתמקדים בעיקר ביצור כסף וכך ערכו יורד (פחות מוצרים יחסית) לא רק זו הבעיה אלא שהלכו והגדילו לעשות יצרו חוב נושא ריבית מכסף שאינו מגובה במוצרים, הבעיה כאן היא לכאורה חוסר במוצרים אבל זה לא נראה כך כשהולכים לשוק! כי יש מלא מכל טוב.
    שכערך הכסף יורד אנשים לא שומרים אותו – כי זה כמו לשמור מים בשקית עם חור, לא יעיל.
    מה הם כן עושים – הלוואה כלומר: מבזבזים כסף של מישהו אחר, רגע אבל הם צריכים לייצר מוצרים בשביל להחזיר לו את הכסף – נכון?
    והרי אנחנו מבינים שרוב האנשים שמייצרים לא מרוויחים בהתאם לשווי המוצר כלומר שערך המשכורת נשאר קבוע כשהמחירים עולים – וזה בניגוד גמור להסבר שלעיל!
    הסבר: אם ערך המוצרים עולה אז כשאת הולכת לעבודה ומייצרת אז את כאילו מוכרת מוצר, ולכן עלייך לקבל יותר כסף עליו – הגיוני? טוב, אז שמי את ההגיון בצד ובואי נתרכז במציאות:
    במציאות יש מי ששאל ״איפה הכסף?״ ולהלן התשובה.
    במציאות הכסף הולך למי שמייצר את הכסף כי כולם מלווים כסף וצריכים להחזיר יותר בתמורה וכך הערך הנוסף (שאת אמורה לקבל) נספג במהלך שרשרת היצור, כי כל תת-יצרן בתורו מחזיר קצת יותר ממה שלקח (אפשר לראות את זה כך שהוא צריך לייצר יותר) והעובדים בסוף השרשרת לא נשארים עם עודף מוצרים.
    אז מה הם עושים – כמובן – מלווים!
    וכל מה שהכתבה אומרת הוא:
    שיש גבול לכמה הלוואה הם יוכלו לקבל, כי באיזשהו מקום יגידו להם ״חברה אין לכם מספיק יכולת לייצר את כל מה שאתם חייבים!״ כאן מתחילה הבעיה.
    זה תוקע את כל פס היצור פתאום.
    מקווה שלא הרגתי אותך?!
    בהערכה,
    אמיר

  2. דפנה הגיב:

    ומאיפה אתה יודע את כל זה? אתה כותב באופן מתלהם, מאשים את כולם ובז לאינטליגנציה הבסיסית של רוב האנשים. לאם אתה קורא עיתונים כלכליים רציניים, וסביר להניח שלא, אתה בודאי יודע שגם שר האוצר, גם הממשלה וגם חלק גדול מהציבור שמגלה עניין רב בשנתיים האחרונות, יודעים הטיב שהגירעון הולך להיות הרבה יותר מ- 3% למעשה יתכן שאף מכל 4%. אז מספיק עם ההתלהמות חסרת האחריות הזו.

פרסם תגובה