3

כיצד חיסלתי את " ועדת יוגב " במכתב אחד – כך מוברחים רווחי חברת חשמל לתחנות הכוח הפרטיות

לכבוד  " ועדת יוגב "

צוות ההיגוי לרפורמה בחברת החשמל ובמשק החשמל

 

הנדון : עצירת הרפורמה בחברת חשמל ובמשק החשמל עד לבחינה וכימות של היקף הנזקים הכספיים שייגרמו לקופת המדינה מהרפורמה והעלות העודפת במחירי חשמל שתוטל על הצרכנים – לטענתי כ 9 מיליארד שקלים בשנה.

 נזקים צפויים בעלות עודפת חשמל  לציבור ב 9 מיליארד בשנה

המלצות " ועדת יוגב לרפורמה במשק החשמל " יגרמו לטענתי נזקי עתק לקופת המדינה ולכיס הציבור בהיקף של כ9 מיליארד שקלים בשנה ב20 השנים הבאות כל שנה , באבדן רווח כספי אדיר לקופת המדינה " ולחילופין בעודף עלות חשמל לציבור ", נזק שלא יהיה ניתן לתקנו אם לא ימנע מייד.

בפני צוות ההיגוי לרפורמה חברי ועדת יוגב, שרי הממשלה, חברי ועדת הכלכלה, ופקידי מדינה הובאו לטענתי נתונים כלכלים מגמתיים ושגויים " מוטי אגנדה " לצורך העברת " הרפורמה בחשמל " בכל מחיר, באופן שהם מעוותים ומשבשים את כל ההחלטות הממשלתיות שהתקבלו .

איך הוטעתה הוועדה ?  האם החסכון במעבר לגז מוצג במאזני חברת חשמל ? והוצג בפני הוועדה

 ולראייה : מאזן חברת חשמל לשנת 2013 ויתכן 2014 שלא הוצג בפני הוועדה, משקף עודף רווחים בקרוב ל 9 מיליארד שקלים השנה לחברת החשמל, עקב ירידת רכיב עלות הדלקים במעבר מסולר לגז  ב50  אחוז  מ19 מיליארד שקל בשנה ל 9 מיליארד שקל שיצר חסכון תפעולי של 10 מיליארד שקל בשנה בשנת 2013 כתוצאה מחזרת החברה לשימוש מלא בגז במרץ 2013 , מהלך שהעלה את רווחי חברת חשמל בצורה דרמטית והפך אותה לרווחית ביותר בניגוד לתמונה המוטעית המוצגת בציבור ובדו"ח רשות החברות ולחברי ועדת יוגב.

 היקף השימוש בגז עלה מ 39 אחוז ל 76 אחוז

עליית היקף ייצור החשמל בגז טבעי מ39 אחוז ערב משבר הצינור ל 57 אחוז כיום מגבירים את רווחיה ואחוז התפעול  בגז עשוי לעלות ל 76 אחוז(קרה) , אלו נתונים דרמטיים בחשיבותם שסותרים את כל הנחות וועדת ההגוי והמלצותיה ביחס לשינוי מבנה משק החשמל, חובות חברת חשמל והפסדי חברת חשמל והוועדה אינה מתייחסת אל השינויים הדרמטיים בהמלצותיה.

התרגיל הפיננסי ביסוד הרפורמה במשק החשמל וחברת החשמל.

" הרפורמה במשק החשמל וחברת חשמל " היא התרגיל הפיננסי הציני הגדול בתולדות מדינת ישראל כשבמרכזו העלאה מכוונת ומתוכננת של מחירי החשמל לצרכן הפרטי ב40 אחוז תוך שנתיים (תוך ניצול משבר הצינור הגז -שהסתיים) במטרה לנפח מלאכותית את מאזן חברת החשמל ב 40 אחוז, בכדי לספק לה כרית בטחון כספית עודפת של 40 אחוז במאזנה שתאפשר בעתיד אובדן נתח שוק מסודר של 40 אחוז בעתיד ליצרני החשמל הפרטי תוך מניעת קריסתה, בבחינת המשבר נגמר – אך המחיר המופקע של החשמל לציבור נשאר.

 

ללא עליית מחיר של 40 אחוז -אין התכנות לרפורמה בחשמל

 עובדתית – ניפוח מאזן חברת חשמל ב40 אחוז יאפשר מאזנית העברה מסודרת של 40 אחוז מנתח השוק של חברת החשמל לידי יצרני החשמל הפרטי, מבלי למוטט את מאזן חברת חשמל, ולהביא לקריסתה הפיננסית עם כניסת יצרני החשמל הפרטי לפעולה, תרחיש שהיה קורה מייד, אלמלא הייתה העלאת מחירים קבועה ומתוכננת של 40 אחוז, מראש ללא קשר למשבר הצינור..

                                                         -1-

                                                       -2-

קבלת מסקנות צוות ההיגוי של ועדת יוגב תגרום לטענתי נזקי עתק לציבור ולקופת המדינה ואני מבקש להופיע בפני הועדה ולשטוח את טענותיי .

ראוי שהמדינה תנקוט במהירות באמצעים הבאים :

א.      עצירת הרפורמה בחשמל ועצירת המלצות צוות ההיגוי ודו"ח יוגב, משום שהוגשו ללא כל נתון מספרי/חישובי/ כמותי אחד על העלות האמיתית של הרפורמה בחשמל לכיס הציבור ולקופת המדינה בעלת חברת חשמל, בצורה שניתנת לבדיקה מקצועית שקופה או לכימות במספרים או שקלים  .

           דו"ח ועדת יוגב מוגדר במכוון כ" המלצות " ומוגש ללא בדיקתו על ידי מומחים לחשמל

           שיאמתו את משמעותן הכספית של המלצותיו לקופת המדינה ולציבור ומדובר במתכון

      בטוח ומוכר וידוע ליצירת נזקי עתק לציבור בעתיד ללא יכולת תיקון, למעט העלאת

     מחיר החשמל לתיקון הנזקים כפי שחזינו ב" הפרטת תאגידי המים" .

ב.       הקמת ועדה בדיקה מקצועית חיצונית לא תלויה, שתיתן תמונה מדויקת למדינה ולציבור הצרכנים על העלות האמיתית בשקלים של "הרפורמה בחשמל "לציבור ולקופת המדינה זאת משום שחברי הוועדה הנכבדים אינם בקיאים מקצועית בנושאי חישוב מחירי חשמל ואנרגיה ואינם מסוגלים לחשב את העלות האמיתית של הרפורמה לציבור ולמדינה.

ג.        פתיחה  " בבדיקה " כנגד שרי האנרגיה הקיימים וקודמים ובכירים במשרדי האנרגיה

ורשות החשמל על הסיבה לויתור כה קל על הכנסות המדינה במיליארדים כבעלת " חברת החשמל " תוך פגיעה קשה בציבור הצרכנים במחיר חשמל מופרך ובניגוד לכל הגיון כלכלי, עקב גילוי גז בישראל בכמויות עתק וסיום " משבר הצינור " .

ד.       בדיקה יסודית של סבירות כל החוזים וההסכמים שנחתמו עם יצרני החשמל הפרטי שהוצגו לכל הגורמים המחליטים "כעובדות הנכונות " בצורה שעוותו את שיקול דעתם של מקבלי ההחלטות וייגרמו נזק אדיר לקופת המדינה ולציבור כמתואר.

ה.      הפסקת חיבור תחנות כוח פרטיות בעלות תשואה גבוהה מתשואת חברת חשמל.

סוף דבר-  בישראל התגלו מאגרי גז בכמות עצומה שהיו אמורים להוריד דרמטית את מחיר החשמל לציבור, אך למעשה כל החיסכון הכספי שנוצר מגילוי הגז הטבעי ( 9 מיליארד שקל לשנה חסכון בדלקים יקרים ועליה דרמטית בשימוש בגז טבעי ) יעבור בסיוע " הרפורמה בחשמל " ברובו לידי גופים פרטיים שינגסו 40 אחוז ממאזן חברת חשמל (9 מיליארד שקל לשנה) על חשבון קופת המדינה ואזרחי המדינה בניגוד לכל הגיון כלכלי.

בשיאה של הרפורמה משקי הבית/הצרכן הפרטי יוותרו לבדם כלקוחות חברת חשמל ויממנו את הרפורמה הזאת ב9 מיליארד לשנה  עלות עודפת מחיר חשמל בלמעלה מ 180 מיליארד שקל עלות עודפת ב20 השנים הבאות במחירי חשמל מנופחים ב 40 אחוז מהמחיר ההוגן.

                                                         -2-

                                                     -3-

הרקע החשבונאי – פיננסי  להתנעת  " רפורמת  החשמל ".

 

בוראים בכוח " מקום תחת השמש " ליצרני החשמל הפרטי.

" הרפורמה במשק החשמל " היא התרגיל הפיננסי הציני הגדול בתולדות מדינת ישראל כשבמרכזה העלאה של מחירי החשמל לצרכן הפרטי ב40 אחוז תוך שנתיים (תוך ניצול משבר הצינור הגז) מתוך תכנון וכוונה צינית מוקדמת לקבע את מחיר החשמל לצרכן במחיר רצפה חדש מלאכותי ומופקע ומפוקח ב 40 אחוז יקר מהמחיר ההוגן של החשמל לצרכן ולא להורידו כלל , או להורידו מעט, זאת כדי לנפח מלאכותית את מאזני חברת חשמל ולייצר כרית מזומנים עבורה לתקופה שבה תיפרד מ40 אחוז משוק החשמל שיעבור לתחנות הפרטיות..

ניפוח מחירי החשמל ב40 אחוז מאפשר העברת 40 אחוז מנתח השוק של חברת החשמל לידי יצרני חשמל פרטי מבלי למוטט את מאזן חברת חשמל ולהביא לקריסתה המיידית, אלמלא הייתה העלאת המחירים של 40 אחוז ,החברה הייתה קורסת מייד עם הכנסת יצרני החשמל הפרטי.

מהלך מתוכנן זה התבצע לצורך יצירת "מקום חדש תחת השמש " בשוק החשמל לתחנות החשמל הפרטיות, כך שיקבלו  40 אחוז מנתח שוק החשמל ובעיקר את אספקת כל החשמל המוסדי (מפעלי תעשיה, קניונים, צבא, מדינה, בתי חולים, עיריות וכ"ו המהווים 40 אחוז משוק החשמל, ובמקביל לא למוטט פיננסית את חברת החשמל שצפויה לאבד את הנתח הזה בן 40 אחוז ולהישאר עם הלקוחות הפרטיים והפחות איכותיים בלבד.

מאזן החברה נופח ב 40 אחוז ב 3 שנים ויתכווץ חזרה במקביל לכניסת החשמל הפרטי.

מאזן החברה נופח ב 40 אחוז ב3 השנים האחרונות על ידי העלאת מחירי החשמל בתירוץ של עלות דלקים יקרים וקפץ מ 17 מיליארד שקל בשנה ל 27 מיליארד שקל בשנה,  אולם יחזור בהדרגה לגדלו הטבעי המקורי ויתכווץ ב 10 מיליארד שקל חזרה ל 17 מיליארד  שקל בשנה לאחר איבוד נתח השוק של 40 אחוז ליצרני החשמל הפרטי שמחוברים בהדרגה, אולם חברת חשמל לא תפגע עקב העלאת  מחיר החשמל ב 40 אחוז ולא תתמוטט מול אבדן 40 אחוז נתח שוק בעתיד.

ברור לחלוטין לכל תלמיד כיתה א כי הפרטת 42 אחוז משוק החשמל או איבוד נתח שוק כזה " בחברה מפסידה  " מחייבת העלאה מיידית של מחיר החשמל ב 42 אחוז כדי לא להביא את מאזן חברת חשמל לקריסה פיננסית על פי המחיר הישן, תרחיש המאמת את הכוונה המקורית שלא להוריד את מחירי החשמל בניגוד למה שנאמר לציבור הרחב .

בשעה שבישראל התגלו מאגרי גז ענקיים ברמה עולמית שהיו אמורים להוזיל את ייצור החשמל ב 40-50 אחוז מעלויות הקודמות בשל הגברת המעבר מפחם וסולר לגז ולהוזיל את מחיר החשמל לציבור, מחירי החשמל לצרכן הפרטי עלו בניגוד לכל הגיון ב 40 אחוז מ 40 אג לקילווט ל 56 לפני מע"מ ולא ירדו כמצופה ובסך הכול הפער בין עלויות ייצור החשמל, למחיר השיווק המפוקח עלה והתרחב לרמה של כמעט 100 אחוז על מוצר יסוד מס 1 במשק ,ללא ידיעת הציבור עקב אי פרסום נתונים אלו במכוון  .

 

מה גם שלאחר סיום " משבר הצינור " במרץ 2013 עלה היקף ייצור החשמל בגז בחברת חשמל מ39 אחוז ל 56 אחוז שימוש בגז טבעי והוא צפוי להגיע ל75 אחוז ייצור בגז לעומת טרום

                                                               -3-

                                                           -4-

     משבר הצינור, והיה אמור להגביר את קצב הורדת מחיר החשמל לציבור, או לשמר מחיר זול של החשמל " טרום המשבר " ולהגביר את החיסכון הכספי לחברת החשמל ולציבור.

 

חברת החשמל מרוויחה היום לפני תחילת " הרפורמה בחשמל"  9 מיליארד לשנה שילכו ברובם לסבסוד שוק התחנות החשמל הפרטיות.

העלאת מחיר החשמל ב 40 אחוז בשנתיים האחרונות בטיעוני "משבר הצינור"-שהסתיים  ניפחה את מאזן חברת חשמל ב 10 מיליארד שקל לשנה מרמת 17 מיליארד לשנה ל 27 מיליארד שקל לשנה, כשרוב פער זה כ9 מיליארד שקל הלך לרכישת "הדלקים יקרים " אולם המשבר הסתיים במרץ 2013 והחברה חזרה ליצר 56 אחוז מהחשמל בגז שזול פי כמה לייצור חשמל והפרשי " מחירי הדלקים היקרים " נשארים כרגע בקופתה של חברת חשמל רובם כרווח כ9 מיליארד שקלים לשנה אך הרווח מוחבא תחת הוראות רגולציה.

בשנים הקרובות מאזן חברת חשמל עתיד להתכווץ חזרה ב 40 אחוז מ 27 מיליארד שקל לשנה  ל 17 מיליארד שקלים ,ירידה של 10 מיליארד שקלים בשנה במאזנה במקביל להעברת 40 אחוז מיצור החשמל לתחנות חשמל פרטיות, כך שהתשלומים העודפים של הציבור על מחיר החשמל בסך 10 מיליארד לשנה, שמחירו לא ירד למחירו טרום " משבר הצינור "שהסתיים  יממנו ברובו את הקמת התחנות הפרטיות ואת מימון רווחיהן המופקעים ב20 השנים הבאות.

הציבור משלם החל ממרץ 2013 (חזרת הגז הטבעי ל 56 אחוז תפוקה והפסקת השימוש בדלקים יקרים ) עלות חשמל עודפת של למעלה מ 10 מיליארד שקל לשנה, שהם למעשה כרגע רווח במאזן חברת חשמל והכסף הזה עומד לזרום לקופות פרטיות, במקום למתן הנחה לציבור או רווח לבעלי המניות חברת חשמל שהיא המדינה  .

הציבור עומד בפני שוקת שבורה, כשמחירי החשמל לא רק שלא ירדו למחירם בטרום המשבר עקב סיום " משבר הגז " והגברת ההתייעלות של חברת חשמל בזכות העלייה בשימוש בגז ל 75 אחוז, אלא עלו ב 40 אחוז ללא סיבה הגיונית מוסברת, למעט הכנסת תחנות החשמל הפרטיות לשוק החשמל ללא צורך..בשוק שלא סבל ממחסור בחשמל בניגוד לספינים התקשורתיים הידועים.

למעשה הנהנים היחידים  " אפקט המספרים הנפתחות " מחד ירידת עלות יצור החשמל במעבר מסולר לגז ב 40 אחוז ומאידך העלאת מחיר החשמל ב 40 אחוז וקיבועו יהיו התחנות הפרטיות ומקורבים לשלטון שישאבו את כספי הציבור והמדינה תוך ייזום " פרויקטים חדשנים והזויים "בשוק החשמל ללא צורך, שיועמסו כמובן בחלקם על הרווחים הצפויים לחברת חשמל  והתייעלות החברה (כמו מניה חכמה) .

הונאת השימוש במנגנון ההולכה והחלוקה והאספקה של חברת חשמל  -בטענת" הגנת ינוקא "

" הרפורמה בחשמל" מבוססת על הנחה משפטית שהיא פיקציה המכונה "הגנת ינוקא " שתכליתה שימוש טפילי ומסובסד במנגנון הולכת החשמל (קווי החשמל, החלוקה וההשנאה ) של חברת חשמל, שמבלעדיו שימוש בהם אין שום קיום אמיתי לרפורמה בחשמל .

חברת החשמל היא מונופול טבעי אנכי שלא ניתן להפריד בו בין מקטעי הרווח ותפעול השונים משום שקווי ההולכה הם ליבת המונופול הטבעי האנכי (אין כדאיות להקמת קווי חלוקה כפולים)

                                                          -4-

                                                      -5-

 מערכת ההולכה של חברת החשמל מכילה 21,000 קילומטר קווי מתח גבוה  22,000 קילומטר קווי מתח נמוך  13,000 שנאים וכו ומתפרסת על שטחי ענק .

ואילו" יחידות הייצור הן " האלמנט הטיפש " במערכת וניתן להקימן כמעט ללא מגבלה של גודל או מיקום או חסמי הצבה והן החלק הזניח במערכת החשמל (נצילותן נקבעת על ידי יכולת קירורן).

 זאת בניגוד למוצג בציבור, בסך הכול מדובר בטורבינות פשוטות מסוגים שונים שהפכו ל"יחידות ייצור" ויצרני החשמל הפרטי הם בסך הכול מפעילי יחידות ייצור חשמל נוספות הנשענות לחלוטין על מערך ההולכה של חברת חשמל.

" הגנת הינוקא " נועדה לייצר בכפייה תוך שימוש בחוקי מדינה טפילות של יצרני החשמל הפרטי על "מערכת ההולכה והחלוקה ", תוך שימוש בהגדרות ופלפולים משפטיים הזויים ללא שום בסיס כלכלי או הגיוני בצידם.

השימוש הטפילי במערכת ההולכה והחלוקה של חברת חשמל הוא דה פאקטו סובסידיה ריאלית ענקית בגובה כל העלויות, החובות וסיכוני חברת החשמל ומאזנה המשרת חוב של 75 מיליארד,  והכול בשם טענת " הגנת ינוקא ", זאת למתחרים חדשים אך מנוסים ביותר שבאו לגזור קופון על כספי המדינה בסיוע תירוצים משפטים לא הגיוניים.

" הגנת הינוקא " משולה להמלצת ועדה ממשלתית לחוקק חוק דומה שיאפשר ליצרני גבינות קטנים מקדיתא ויצרני חומוס בלדי מפקיעין שימוש חינם בקווי ההולכה והשיווק של המונופולים תנובה ושטראוס כדי להתחרות בהן, או להשתמש בתשתיות ההולכה של שאר המונופולים במשק לשיווק סחורתם ולהתחרות בהם, ללא השתתפות בעלויות הכוללות של הארגון וסיכוניו ושכר העובדים וחובות הארגון והרעיון מצוין להורדת מחירים ויצירת תחרות במשק והורדת יוקר המחייה..לתשומת לב ועדת הריכוזיות

 מי שמבקש " הגנת ינוקא " לחדירה לשוק חדש אמור לקבל תשואה השווה לתשואת חברת חשמל  7.5-6.5 אחוז, יתכן מעט יותר, בכדי להיות רווחי, ואילו מתן " הגנת ינוקא " לשם השגת תשואה של 20 אחוז ומעלה, פי 3 מתשואת חברת חשמל, משמעותה סבסוד עמוק של " הינוקא " על גבם של צרכני החשמל הפרטיים מוכספי חברת החשמל שמדינת ישראל היא בעלת המניות הראשית שלה  .

ההיגיון הוא, שאם אם רשת ההולכה מתומחרת במחיר מפוקח והמחיר לצרכן מתומחר במחיר מפוקח, היצור צריך להיות גם הוא במחיר מפוקח, משום שהפער שנפתח בין עלות יצור החשמל לשווי המכירה בשיווק לציבור כבר מגיע ל 100 אחוז פער ויניב תשואה עודפת פי כמה מול חברת חשמל ולזה קוראים " הגנת ינוקא " או תחרות במשק החשמל .

מעניין שאיש מ" אנשי הינוקא " או מחברי ועדת יוגב אינו מפרסם או דורש לפרסם חישובי אחוזי רווח ואחוזי תשואה בשעה שהוא מבקש " סובסידיית ינוקא " .

                                                   -5-

                                                   -6-

          קידום תחרותיות במגזר הייצור בלבד – אין חיה כזאת .

 

" על איזה תחרות מדברת ועדת יוגב כשעודף הגבייה מהציבור הפרטי על החשמל קפץ ב 10 מיליארד לשנה (40 אחוז) מ 17 ל 27 מיליארד שקל למרות מציאת גז בכמויות עתק וירידה דרמטית בעלויות ייצור החשמל . !!!

פער השיווק ממחיר יצור החשמל ומכירתו מגיעה ל 100 אחוז  30 א"ג מול 56 א"ג

 

 תחרות במגזר הייצור בלבד היא סיסמא ריקה (אין חיה כזאת ), חברות תעשייתיות לא יכולות להרוויח שהן מתחרות אחד בשנייה, אלא זקוקות לצרכנים הפרטיים כדי לממש רווח בעין מול שיווק המוצר במחיר גבוה לצרכן סופי, ולכן מחיר החשמל הועלה במכוון 40 אחוז מעל מחירו הריאלי וקובע במחיר חדש ומנופח כדי למכור לציבור חשמל ב " מחיר מפוקח " על ידי רגולטור ממשלתי, שהוא למעשה מחיר המופקע ב 40 אחוז ממחירו הריאלי וב100 אחוז פער מעלות ייצורו .

למעשה המצב הנוצר הוא שברצפת הייצור תיווצר תחרות פיקטיבית בהפרשים של אחוזים בודדים בין יצרנים לפי נצילותם, ואילו ברמת הצרכן החשמל יימכר במחיר מפוקח כשהפער בין מחיר יצור החשמל כ 30 -25  לקילווט ומחירו לצרכן  52-56 אג  לקילווט מגיע ל100 אחוז ולזה קוראים " תחרות מחירים ".

למעשה הפער במחירי החשמל שבין מקטע הייצור למקטע השיווק לצרכן מתקרב ל 100 אחוז והפער הזה מייצר ליצרנים הפרטיים רווחי עתק ותשואת עתק בסביבות 20 אחוז על ההון פי 3 מחברת חשמל .

תחרות במגזר הייצור היא שם קוד לאוליגופול חדש או תמנון פרטי לייצור חשמל  או " אוליגופול ייצור " שימקסם רווחים על גב הצרכן המוסדי והפרטי דרך מחיר מפוקח בדיוק כפי ש" חוק החלב " מאפשר ליצרניות  החלב"  תחרות במגזר הייצור " מול מכירת חלב בפיקוח ב 150 אחוז  משוויו הריאלי (לא למדתם כלום).

מי שרוצה תחרות במגזר הייצור שלא יבקש סובסידיה מהמדינה (שימוש בקווי הולכה) שמטרתם היחידה היא הגעה לצרכן הסופי המשלם את המחיר המפוקח והמופקע או שיקבל מטריה של 6.5 אחוז תשואה כמו חברת חשמל משום שלא ניתן לקבל סובסידיה מהמדינה ולהרוויח על גבה ו 20-30 אחוז תשואה .

ראוי להזכיר שאיש לא מנע מיצרני החשמל הפרטי שרוצים תחרות להקים תחנות חשמל פרטי לפני גילוי הגז, אלא שמציאת הגז והעלאות המחירים היזומות (ללא סיבה הגיונית) וקיבוען במחיר חדש ומופקע  פתחו את " מרווח התשואה החזירית " של יצרני החשמל הפרטי ובמקביל גם למדינה ולמקורבים תיווצר קופה קטנה לבזבוזים במסווה של " השקעות במשק החשמל " עקב רווחי העתק העתידיים של חברת חשמל עקב המחיר השערורייתי..

תחנות חשמל הפרטיות תחרותיות מעט יותר, יעילות מעט יותר, וחסכוניות יותר עבור המשק אולם דין החיסכון הזה הוא " כהבאת מיליון עובדי מדינה ומגזר ציבורי תחליפים יעילים וחסכוניים מסין בשכר של 600 דולר לחודש שתחסוך למדינה  60 מיליארד שקל תשלום משכורות בשנה "(רעיון למר יוגב לצמצום הגרעון במסגרת הגברת התחרות במשק) והעסקת כל עובדי המדינה כעובדי קבלן.

                                                          -6-

                                                        -7-

בפועל מרכזי הרווח הגדולים הצפויים לתחנות הפרטיות במסגרת התחרותיות שמציעה הוועדה הם מהעסקת עובדים זרים זולים, שימוש בקרקע זולה ונידחת וממכירת שאריות עודפי חשמל לחברת חשמל, וניצול הסובסידיה של מערכת הולכה והחלוקה של חברת החשמל, קצת מזכיר את תעשיית המכרות באפריקה ולזה קוראים הרפורמה הגדולה בישראל. .

התחרות רק במגזר היצור תביא להפרטה סמויה וזוחלת של חברת חשמל ופירוקה לאורך זמן משום שעלות התפעול של התחנות הפרטיות זולה במעט יותר ותביא להעמסת תחנות הפרטיות ומאידך המחיר המפוקח ישמור על רווחי העתק של היצרנים הפרטיים שיזרמו לכיסם ורק יגדל גם על חשבון חברת החשמל בעליה המדינה והחברה תהפוך ל"מתווך חשמל " שיאכל את עצמו.

מדוע מוקמת בורסה לחשמל ? ויתכן גם בורסה לגז .

כעקרון בורסות בעולם מוקמות כדי לייצר ערך עודף (מכפיל) מול ציבור ולנפח מחירים ולא להוריד מחירים, ובנוסף לצורך ייצור ספקולציות מול מחסור נתון מובנה ומכוון כמו מחסור בהספק חשמל נקודתי שייווצר כאן במכוון.

אילו חלוקת רישיונות לייצור חשמל הייתה חופשית, היא הייתה גוררת הורדת מחירים למחיר החשמל הריאלי וההוגן מה שלא יקרה כמובן.. (אסון הכנסת המתחרים העודפים לשוק התקשורת) .

הצרכן הפרטי יאכל אותה משום שהמדינה כבעלת חברת חשמל ושולטת ברגולטור תגן על עצמה בכל מחיר כנגד כל סיכון שייווצר לה בעתיד כבעלת חברת חשמל ,דרך העלאת תעריפי החשמל המפוקח לציבור בטיעונים מטיעונים שונים וספינים ללא סוף, מול ספקולציות יצרני החשמל הפרטי.

מודל הרווח החזירי של התחנות הפרטיות בנוי בין השאר על אספקת חשמל מול "מחסור טכני" בזמני שיא ( גבע ) ולכן מוצע רעיון " הבורסה לחשמל " כשבצידו האחד מספר ספקים גדולים מצומצמים עם אספקה ענקית של אלפי מגהווט לכל אחד, מה שמאפשר בקלות לכאורה מניפולציות במחיר החשמל על ידי מספר מועט של ספקים ענקיים, שכל אחד יחזיק עשרות אחוזים מהשוק שאמור לספק את עודפי ביקוש בגבע- שאין להם צורך אמיתי.

הציבור או הממשלה בעלת חברת חשמל יפסידו הכנסות ב 9 מיליארד לשנה ופגיעה בצריכה הפרטית.

 בניגוד לטענות גורמים אינטרסנטים מטעם, בישראל אין " בצורת חשמל " ואין כול מחסור בחשמל אלא צריכת החשמל ירדה והתעמולה הזאת היא המשך לספין השקרי של  " בצורת המים " שנגמר בפיאסקו תאגידי המים ועליית מחיר של 100 אחוז לאותם מים בדיוק, כמו שקורה עתה בשוק החשמל. המדינה לא צריכה שותפים פיקטיביים " יצרני חשמל " שיצילו אותה מ" בצורת חשמל" וייצרו חשמל עבורה במחיר מופקע כמובן לצורת מקסום רווחיהם.

הנזק המיידי והוודאי ממתווה הרפורמה הנוכחי לציבור/או לקופת המדינה בעלת מניות חברת חשמל  יעמוד על כ180 מיליארד שקל " עלות עודפת מחיר חשמל " ב 20 שנה הבאות למשקי הבית , או לחילופין הפסד רווח שנתי לקופת המדינה  כ 9 מיליארד שקל לשנה  בעלת המניות בחברת חשמל..                                         -7-

                                                         -8-

זאת במקום שהרווח הזה יכנס לקופת המדינה ללא שותפים ויכסה תוך 7 שנים את כל חובות חברת חשמל ולאחר מכן יוותר רווח של 12 מיליארד לשנה בקופה הציבורית לשימוש הציבור עקב ירידת רכיב המימון בן 4 מיליארד שקלים, או לחילופין להקטנה דרמטית של מחיר החשמל, ולהוזלת החשמל לציבור ב 40 אחוז ולשרות החוב  .

רווחי חברת החשמל מוסתרים בדוחו"ת החברה במכוון תחת רגולציה מכוונת.

רווחי חברת חשמל כ9 מיליארד שקל לשנה שהם ברובם פערי מחיר הדלקים שנוצר מוסתרים בדוחות החברה תחת החזרי הלוואות שונים לממשלה עקב הלוואה שניתנה כ 9 מיליארד שקל בשנת 2011 ו 2012 בעקבות משבר הגז ותחת הוראות רגולציה שונות " נכסי פיקוח " שהקדימו תזרימים שנועדו להעביר את מאזן החברה ב2013 להפסד מכוון שעתיד להשפיע על מסקנות ועדת יוגב .

אולם רווחי העתק של חברת חשמל יחשפו כבר בשנה הבאה לקראת הנפקתה ,אם לא יטופלו חשבונאית או יועברו ליצרני החשמל הפרטי במסגרת הסדרי רשות החשמל.

כרגע  במאזן 2013 חברת החשמל מוצגת  כחברה מפסידה ולוזרית ומסואבת בצורה שמאפשרת  תעמולתית לקדם את הרפורמה –לטענתי ההצגה לציבור ולחברי ועדת יוגב  אינה נכונה .

ב. פגיעה אנושה בצריכה המשותפת העלות העודפת של החשמל לציבור  10 מיליארד לשנה שווה ל1 אחוז תוצר במשק, או 1 אחוז צמיחה (עלות החשמל היא מס על הצמיחה הפרטית והתעשייה ) ולמעשה המהלך בפועל כבר מביא לפגיעה אנושה בצריכה הפרטית במשק שיורדת, פגיעה בתעשייה שנפגעת , צריכת חשמל פרטית יורדת ובירידת איכות חיי הציבור והעברת רווחים לחו"ל שמשמעותה כיווץ המשק.

היזמים הפרטים נמצאים ב" אפס  הסיכון"  מקצועי מול  " הגנת ינוקא "

 

הכרה בעלות ייצור החשמל בתחנות החשמל הפרטיות שניתנה ליזמים מכילה בתוכה את כל הסיכונים האפשריים כולל עלויות הקמה, סיכוני הקמה, החזר הון, שינוי שיעורי ריבית, שינוי שערי מטבע, סיכונים טכנולוגים וסיכוני מחסור גז  והיא עומדת על מחיר מוכר של  25-30 אגורות לקילו-ווט חשמל משווק, מול מחיר מכירת החשמל לצרכן המוסדי מוערך  48-52  אגורות לפני מע"מ, כמעט 100 אחוז פער תפעולי המהווה הגנה רחבה למקימים .(ברור שתתחיל בשלב כל שהוא תחרות על מחיר החשמל לצרכן המוסדי-ושוק שחור בחשמל מוסדי, אספקת משנה ליצרנים קטנים נספחים)

עלות ייצור החשמל בתחנות חברת החשמל עומדת על 30-35 א"ג לקילו-ווט, לא הרחק מיעילות חברות החשמל הפרטיות ( יתרון לגודל החברה וקירור התחנות במי ים) והיא מוכרת לציבור הפרטי חשמל במחיר מפוקח של  56 אג לפני מע"מ במרווח גדול מאד, כמעט 100 אחוז המייצר לה כיום רווחים גדולים ב  9 מיליארד בשנה .

איך תרוויח המדינה 9 מיליארד שקל בשנה ?

קניית כל כמות החשמל שמייצרות תחנות הפרטיות במחיר עלות יצור חברת חשמל תאפשר להקדים את הרפורמה בחשמל ולייצר תשואה עודפת לחברה ולחסוך לציבור ולמשק 10 מיליארד שקל ולהקטין לאפס את סיכוני חברות החשמל הפרטיות, תוך הורדת התשואה שלהן לתשואת חברת חשמל ולא לנפח את מחירו של מוצר יסוד מס 1..

                                                             -8-

                                                           -9-

לא ברור מדוע חברת החשמל אמורה להסתפק ב תשואה של 6.5 אחוז על ההון, בשעה שיזמים פרטיים יגרפו תשואה של למעלה מ 20 אחוז לשנה על ההון על חשבון הציבור או על חשבון קופת המדינה המדולדלת בטענת " הגנת ינוקא "כשאינם כאלו. .

יצרני החשמל הפרטי מתלוננים נגד חברת חשמל על קבלת סובסידיה בדמות קרקע חינם, מתן ערבויות, חישובי מאזן לפי IFRS  וניהול מונופול אנכי (טבעי)  בשעה שזוהי תמצית ניהול עסקיהם הגלובליים.

90 אחוז ממבקשי הרישיונות והמחזיקים הם מונופולים אנכים מוגנים בבירוקרטיה ממשלתית.

מדוע חשוב להלאים מייד את תחנות הכוח הפרטיות/ או יצירת "שותפות תשואה" בתחנות הפרטיות.

כל ההשקעה הפרטית בתחנות החשמל הפרטיות הגדולות עומדת על כ 10 מיליארד שקל ושווה בסך הכול לרווחי 2014 של חברת החשמל שמוסתרים בדוחות החברה על בסיס מחיר החשמל הקיים 56 אג ללא מע"מ.

משמעות אי ההלאמה היא עוד 19 שנים של רווח מטורף חסר סיכון על חשבון קופת מדינת ישראל של יצרני החשמל הפרטי בתשואה גבוהה פי 3 מחברת החשמל עקב הטעויות שנעשו והפסד אדיר לציבור  הצרכנים ולצמיחת המשק וסיכוני מניפולציות בחשמל ..

עלות ייצור חשמל בתחנות חשמל פרטיות המכילה בתוכה את כל הסיכונים האפשריים כולל עלויות הקמה והחזר הון עומדת על 22-30 אגורות לקילו-וט העובדה היא שהחברות החשמל הפרטיות מוכנות במחיר הזה למכור כל כמות עודפת לחברת החשמל.

מכיוון שעלות היצור בחברת החשמל עומדת על 30-35 אג לקילווט ניתן לקנות במחיר זה כל כמות חשמל מהתחנות הפרטיות ולהגביר את יעילותן ואת יעילות חברת החשמל ידי השוואת תשואתן וביטוח מחיר הייצור.  ולהגדיל את יעילות החברה ולקדם את הרפורמה בצורה נכונה ולחסוך לציבור/ למדינה  10 מיליארד שקל ולפרוע את חובות החברה מהר יותר .

המדינה חייבת באופן מיידי להלאים את כל תחנות הכוח הפרטיות הגדולות או לעבור איתן למודל קוסט פלוס של  6-8 אחוז על הון,  או לחלופין לקבל 50 אחוז ממניות תחנות הכוח וחלוקת רווחים משום שבסיס ההנחות לרפורמה בחשמל היה שגוי ומוטעה לחלוטין ומתוך אגנדה שגויה ומכוונת שתגרום נזק אדיר לקופת המדינה .

מדוע חייבים להטיל היטל תשואה על " סובסידיית ההולכה"  ו" החשמל הירוק "?

המדינה חייבת להטיל " היטל עודף תשואה " על התחנות הפרטיות הקטנות ויצרני האנרגיה לסוגיהן מקבלי " סובסידיית ההולכה  ", משום שנוצר " פער עלות אנרגיה ענק " בין עסקים גדולים שיקבלו סובסידיה סמויה בחשמל לבין עסקים קטנים שנשארו עם הוצאות אנרגיה גבוהות ולא ייהנו מהתחרות המתגלגלת על כל לשון .

תכליתו של " החשמל הירוק " או הסולרי לא הייתה להעשיר את " יצרני החשמל האורגני" ברפורמה ירוקה שתעלה לחברת חשמל בעלות עודפת של 2 מיליארד בשנה על חשבון הלקוחות הפרטיים של חברת חשמל ותגיע ל 10-15 אחוז ממחיר חשבון החשמל לצרכן הפרטי

                                                                -9-

                                                         -10-

 שיסבסד" חשמל ירוק " שהתשואה עליו 20 אחוז לירוקים יצרני החשמל, מה גם שרובם נמצאים באיזורים עם אוויר צח ונקי.. נועדה במקורה להפחית זיהום אוויר מזוהם.

בעיה קטנה הפכה ללב רפורמת החשמל 30-40 אחוז מצריכת החשמל בשיא הביקוש מזגני קירור וחימום ביתים ומשרדים (צריכת נוחות).

30-40  אחוז מצריכת החשמל בשיא הצריכה בקיץ ובחורף נובעת מהפעלת מזגנים לקירור בתים ומשרדים הגורמים לעומס שיא בקיץ, כך שניתן היה לטפל ב " יישור עקומת העומס " דרך תעריף חשמל פרוגרסיבי שהוא הוגן (כפי שטופל בענף המים) ולהטיל קנס על עודף צריכה על המשתמש הגדול (משתמש הנוחות ) הגורם למחסור השולי שמביא להקמת תחנות נוספות ולהרוויח על הצריכה העודפת ללא שום השקעה ולממן הקמת תחנת כוח נוספת רזרבית..

מדובר במספר ימים ספורים בשנה עם עומס על הרזרבות שבה הצריכה מתקרבת ל 13,5000 קילווט  שנוגסת ברזרבה בת ה20 אחוז כ2,000 קילווט  והקמת תחנה אחת נוספת בהשקעה קטנה הייתה פותרת את הבעיה לחלוטין.

 אך הבעיה הקטנה הפכה למנוף לביצוע רפורמה אדירה ושחיטת כל הציבור במקום הטלת סנקציה מול צרכני הנוחות (מזגנים) כשתייקר את המחיר השולי של החשמל לכל 13,500 קילווט עבור כל השוק הפרטי דרך ניפוח מחירים בשיא על ידי בורסת חשמל מניפולטיבית והתקנת " מונים חכמים "ללא צורך שיאפשרו ביצוע מאורגן של המניפולציה על בסיס המידע החכם  .

מדוע המדינה חייבת לעבור למנגנון מחיר ממוצע קבוע לחשמל

קביעת מחיר קבוע ואחיד לחשמל ייצר וודאות בכל שוק החשמל וייתר את כל הצורך בהשקעות מטורפות והמיותרות במשק החשמל בעשרות מיליארדים לייעול צריכת החשמל שמנסות לחסוך גרוש וחצי חסכון בחשמל ויעלו לציבור עשרות מיליארדים דרך תעריפי החשמל והשקעות מיותרות (אמצעי מנייה חכמים ) שיאפשרו את הבסיס למניפולציות בחשמל דרך הבורסות לחשמל.

מחיר קבוע אחיד יאפשר שוויון במשאבי ייצור הגברת התחרות וניצול מקסימלי ויעיל של הספק התחנות הפרטיות, חסכון בהקמת במנגנונים בירוקרטים תפעוליים ובמנגנוני בקרה ורגולציה על עשרות יצרני חשמל מסוג שונה (תאגידי המים) ומאות מתקני חשמל בהספקים שונים שיגרמו לייקור החשמל.

הפיאסקו הזה לאחר שיורכב לא יהיה ניתן לפירוק ויהיה גרוע יותר מהקמת תאגידי המים כי המנופים הפיננסים פה גדולים פי 10 לפחות משום ששוק החשמל נבנה על הלוואות של יזמים  פרטים הממונפים במאות מיליונים.

קביעת מחיר קבוע " קוסט פלוס " במחיר קנייה זול מיצרני החשמל הפרטי תוך הבטחת מנגנון תשואה דומה לחברת חשמל תביא מייד לירידת המחיר לצרכן ב 30 אחוז " למחיר הוגן " ולוודאות מוחלטת ליצרני החשמל הפרטי.

 החשמל – הוא מוצר יסוד וגורם ייצור חשוב במשק וכלי להעלאת איכות חיים ולכן תחרות במחירו אינה הגיונית משקית וכלכלית כי היא מייקרת אמצעי ייצור לתעשייה פוגעת בצריכה הפרטית ומורידה ואיכות חיים ומוציאה הון מישראל כרווחי תאגידים – הפוך מכל אלמנט צמיחה .

                                                 – סוף  –

                                                     -11-

 

                  8 נושאים  במחלוקת – מול  המלצות מחברי דו"ח ועדת יוגב .

 לטענתי דו"ח ועדת יוגב עתיד לגרום בטווח קצר לציבור ולמדינה נזק בהיקף של 10-12 מיליארד בשנה בעלויות עודפות במחיר החשמל והפסד רווחים למדינה, להלן מספר השגות על מסקנות חברי ועדת הבדיקה הנכבדים שאשמח להציגם בפניהם .

א.      מיתוס פירוק המונופול הלא יעיל –לחילופין מעבר ממונופול טבעי אנכי למונופולים מקומיים- ועדת יוגב ורשות החשמל לקחו מונופול טבעי אנכי די יעיל ובמקום להגביר את יעילות החברה בחרו כאידיאולוגיה להמליץ לפרק אותו בכל מחיר לגרורות ללא כל שליטה אפשרית בעתיד על ידי הרגולטור (כמו תאגידי המים) בעלות עודפת של 10 מיליארד עלות חשמל לציבור ללא סיבה כלכלית אמיתית (למעט הכנסת יצרנים פרטיים שירוויחו את קופת חייהם מהמהלך)

 משק חשמל מגוון נשמע יפה מאד 12 חברות חשמל בעלות תחנות כוח, פלוס עשרות חברות סולריות, פלוס חברות טורבינות רוח, אגירה שאובה ,חברות מנייה, פיקוח, תפעול, רגולציה.

אך המהלך הזה יגדיל את היקף כוח האדם בייצור החשמל באלפי אנשים שלכאורה יפוטרו מחברת חשמל ויתפיח ויקפיץ את עלויות הייצור בשם " התחרות הקדושה " בעשרות אחוזים במתווה הפרטה השערורייתית של תאגידי המים (בני בורבון לא למדו דבר ) .

כל העלות כבר מוטלת על הציבור דרך מחיר החשמל שכבר עלה ב 40 אחוז. מונופולים מקומיים קטנים יחליפו מונופול טבעי עם יתרון לגודל, וגם המדינה תישאר לבסוף עם אותה חברת חשמל בבעלותה התרנגולת מטילת ביצי הזהב עבור כל המקורבים בלבד.

 פירוק מונופול אנכי לעשרות מונופולים מקומיים, יקפיץ את העלות העודפת של החשמל ב 10-12 מיליארד לשנה למרות גילוי הגז והירידה בעלויות ייצור החשמל כשהממשלה מאבדת שליטה על מחירי החשמל מול שוק פרטי ופראי.

ב.       מיתוס  ההכבדה הפיננסית של חובות חברת חשמל –הוועדה מציגה מצג שווא לגבי מצבה הפיננסי של חברת חשמל, חובות החברה מורכבים מחוב פיננסי של 50 מיליארד שקל וחוב פנסיוני 25 מיליארד סך הכול 75 מיליארד (חובות המדינה למשל עומדים על  720 מיליארד באג"ח ו 600 מיליארד התחייבויות פנסיות.

 בניגוד למצג הוועדה, חובות החברה קטנים מאד ביחס למאזנה שהוא סופר רווחי כיום וכל עלייה של אחוז במחיר החשמל מכניסה למאזן כ270 מיליון שקל רובו רווח ולמעשה תפקיד הוועדה הוא מניעת אבדן רווח לקופת המדינה והאזרחים בשעה שהיא ממליצה הפוך  מהיגיון הציבורי.

הפרטת 40 אחוז משוק החשמל תשחוק את רווחי החברה ותגביר את הנטל הפינננסי על החברה

ג.  מיתוס יצירת התחרות בשוק החשמל –  ועדת יוגב מדברת על תחרות ב" מגזר הייצור  " המצאה כלכלית שמוטב שלא נאמרה, בשעה כשהתחרות במגזר הייצור שואבת את רווחיה הסופיים ממגזר החלוקה המפוקח תוך יצירת מרווח בין הייצור והשיווק של כמעט 100 אחוז רווח  ליצרן , בשעה שהמחיר ליצרן מפוקח ומחיר ההולכה מפוקח .

                                                       -11-

                                                   -12-

בשם "התחרות הקדושה " נוצר עודף גבייה עלות חשמל לציבור של 9 מיליארד לשנה מהצרכנים שמממן את כל תעשיית החשמל הפרטי  רק פוגע בצמיחת המשק והתעשייה ובכוח הצריכה של הציבור ומזרים 1 אחוז תוצר פרטי לכיסי המקורבים ללא סיכון על חשבון צמיחת המשק, אז איפה בדיוק התחרות שאמורה להוריד מחירים בדיוני הוועדה כשהתחרות גרמה לעליית מחירים .

ועדת יוגב מדברת על תחרותיות בחשמל בשעה שהחשמל הוא מוצר שייעודו להימכר במחיר הזול ביותר הקיים עבור התעשייה כדי לייצר צמיחה, ובעבור הציבור כדי להגדיל צריכה פרטית והעלאת איכות חיים והיא שוכחת לספר שהתחרות תהייה מול השוק המוסדי בלבד במגזר הייצור בלבד , מה שיפגע בשוק הלקוחות הפרטיים בצורה אנושה.

כיצד התחרותיות מביאה לבסוף לעודף גבייה של 10-12 מיליארד בשנה ולפגיעה אנושה בכלכלה ?

 

ד.       מיתוס היעדר תחרות במקטע החלוקה והאספקה  -מדובר בהמצאה השקולה להמצאה שבה תנובה או שטראוס יובילו במשאיותיהן מוצרי חלב של מחלבות אחרות קטנות או חומוס ויספגו את ההוצאות התפעוליות במקטע ההולכה, בשעה שאותו יצרן חומוס ישב בחינם במצפה בגליל או יצרן לבנה ישב בחצר ביתו בפקיעין וישווק את הסחורה דרך תנובה ללא עלויות שיווק. ברור לחלוטין שאין חיה כזאת חברות תעשייתיות לא יכולות להרוויח מתחרות במגזר היצור עם חברות תעשייתיות אחרות ולהרוויח 20 אחוז על ההון – הן זקוקות לציבור שיממן רווח

 

ג.מיתוס החיסכון הכספי למדינה- יגמר בנזק עתק הנזק הישיר לקופת המדינה – העלאת מחיר החשמל ב 40 אחוז שואבת מהציבור והתעשייה עוד 10 מיליארד שקל לשנה (1 אחוז תוצר) על אותה אספקת חשמל שהייתה אמינה ומעבירה את הכסף ישירות לקופות גופים פרטיים ולבזבוז.

 בשעה שאם מחיר החשמל היה עולה ונשאר בקופת חברת חשמל בלבד חברת החשמל הייתה מרוויחה  10-12 מיליארד לשנה  בקלות וכל חובותיה( הפיננסים והפנסיונים)  היו נמחקים תוך 4 שנים והיא הייתה מניבה לממשלה שהיא בעלת המניות  10-12 מיליארד רווח נטו , אותה טעות שנעשתה עם כי"ל בעלות רווח של 4 מיליארד לשנה, חוזרת עתה בהיקף של 10 מיליארד בשנה הפסד לקופת המדינה.

 מעניין כמה תפסיד המדינה מהפרטת 40 אחוז מהחברה בטווח הארוך?

ה.      אפקט השאלטר והחשמל חינם – בניגוד לטענות המופצות על שכר עובדי חברת חשמל (המאפיינת את כל המגזר הציבורי ) ועלות " החשמל חינם " כנחיצות לרפורמה הרי שהשכר בחברת חשמל מהווה רק חלק קטן במאזן ואינו משפיע על ביצועי החברה והפך לדמגוגיה שתגרום למדינה נזקים ב10-12 מיליארד בשנה.

      מבנה כוח האדם בחברת החשמל ושכרו אינו שונה ממבנה כוח האדם שכרו בשירות ה

      הציבורי וביכולותיו, אלא שעבר העצמה ומגמתיות. עלות החשמל חינם רק 0.7 אחוז

     ממאזן החברה כ 180 מיליון שקל והשכר כ 4-5 מיליארד הוא 15 אחוז ממאזן החברה

      ועולה עם יציאת עובדים לפנסיה כמו בשאר מגזרי הסקטור הציבורי.

      אין כל הבדל מהותי בין השכר  מבנה התעסוקה והגמישות הניהולית בין חברת חשמל למקובל במדינה

                                                         -12-

                                                      -13-

ו. מיתוס ניהול מערכת הולכה לא עצמאי – ניהול מערכת החשמל על ידי חברת החשמל הוא הצעד החסכוני ביותר וימנע מניפולציות בחשמל בראיית מאקרו אם מחיר החשמל יהיה אחיד, אילו והניסיון להביא למצב של סחר בחשמל ייצר מניפולציות עתק במחירי החשמל לרעת הציבור. עקרון הסחר בחשמל שגוי למשק הישראלי ולצריכה והתפוקה הגבוהה ביותר למשק מתקבלת במחיר החשמל הנמוך ביותר כי החשמל הוא משאב ייצור ומשמיד צריכה פרטית ומוציא הון לחול  .

      ז. המלצה להפרטת 42 אחוז משוק החשמל – למעשה ועדת יוגב לא הגישה בדל של תחשיב על משמעות החשבונאית של העברת 42 אחוז ליצרנים פרטיים ומשמעות לקופת המדינה, משום שהפרטת 42 אחוז משוק החשמל מחייבת העלאה מיידית של מחיר החשמל ב 42 אחוז לפחות כדי לא להביא את חשמל לקריסה פיננסית על פי המחיר הישן של החשמל, וועדת יוגב כצפוי לא הביאה את החשבון הזה לידיעת הציבור.

ח. מיתוס הציבור לא יממן את הרפורמה –  מחירי החשמל עלו ב 40 אחוז בשנתיים האחרונות  והציבור כבר מממן את הרפורמה מכיסו כבר שנה ואילו עלות האנרגיה לייצור חשמל ירדה ב 40 אחוז עקב גילוי הגז, כך שמחיר החשמל מנופח ב 40 אחוז לפחות מ" מחירו ההוגן " מה שמייצר עודף גבייה של 10 מיליארד בחשבון החשמל על

      אותה כמות חשמל מסופקת..

 ואולי תסביר הוועדה מי מממן את העלות החשמל העודפת ב 10 מיליארד שקל שתעבור לכיסי יצרני החשמל הפרטי כל שנה אם מחיר החשמל לא היה עולה ב40 אחוז ? ולמעשה כל מימון הרפורמה נופל על הציבור .

       רשימת הסיכונים בהפרטת חברת חשמל שלא נבדקו על ידי ועדת יוגב .

ועדת יוגב לא התייחסה לאיומים הקיימים בפועל על חברת חשמל וישפיעו על מאזנה לרעה  .

א.  תשלומי הריבית על החוב יוטלו על הצרכן הפרטי לבד – תשלומי הריבית על החוב רק גדלים ומסתכמים בכמה מיליארד שקלים בשנה, בשעה שהקרן אינה נפרעת והסיכון העתידי לפירעון החוב  מועבר לחשבון החשמל של צרכני החשמל הפרטי שיישארו לקוחות שבויים של חברת חשמל, בעוד הלקוחות המוסדיים והממשלתיים מתנתקים ללא תשלום חלקם בחוב ולא יתחברו שוב ונטל פירעון החוב שהם שותפים לו הוסר מהם .

ב. עלות הפנסיה של החברה רק עולהמספר משלמי חשבון החשמל רק ירד והיקפי הפרישה לפנסיה של עובדי חברת חשמל רק עולים כמו בכל השירות הציבור עקב פרישה לגמלאות של מייסדי המדינה אולם כמות משלמי חשבונות החשמל ואיכותם יורדת משום שהלקוחות הטובים יילקחו מהחברה ללא הפסק בהצעות אטרקטיביות ללקוחות עם סיכון נמוך.

ג.        הטבות החשמל הירוק שנתנו באיוולת ליצרני חשמל הסולרי עולות משנה לשנה ויגיעו ל 2.5 מיליארד שקלים בשנה (יותר מעלות האוניברסיטה לאזרחי ישראל ) וימומנו מחשבון החשמל של חברת חשמל במימון הצרכנים הפרטיים בלבד .

ד.       מעבר הציבור הפרטי  לייצור פרטי של חשמל – ירידת מחירי המערכות הסולריות תאיץ ניתוק אוכלוסיות מבוססות מרשת חברת חשמל ומעבר להפקה עצמית בחינם ואחוז הלקוחות העניים והבעייתיים שיישארו כלקוחות חברת חשמל רק יגדל.

                                                             -13-

                                                           -14-

ה.       מחסור עתידי בגז לחברת חשמל – בעוד 15 שנה יפקעו חוזי הגז של חברת חשמל, והציבור יקלע למציאות שבה הוא עתיד לשלם מחירים מופקעים על חשמל בשעה שלמפעילים הפרטיים חוזי גז ל 20 שנה והציבור יקלע " לאזור מוות  " בשעה שוועדת יוגב תהייה היסטוריה כמו " ועדת בכר " .

ו.        התייבשות מאגרי הגז / קריסתם – אם מאגרי הגז יתייבשו, עלות ייצור הגז תוטל על המגזר הפרטי בלבד, כשהמדינה תגן על עצמה דרך העלאת תעריפי החשמל בפיקוח .

 ו. קביעת מחיר חשמל דיפרנציאלי וזול לגופים חזקים-  תוך זמן קצר גופים פרטיים חזקים במשק ( מועדוני חברים)  צה"ל ישראכרט יתקשרו עם חברות חשמל פרטיות ויקבלו מחיר מועדף לחשמל (חבר אנשי הקבע ומצד שני ישתמטו ממימון חובות חברת חשמל ) והנטל על הנשארים רק יגדל .

                                                       סוף דבר

 אם הרפורמה לא תיעצר ותיבדק ,היא רק תחיש את קיצה של הצריכה הפרטית בישראל ואת קריסת התעשייה ואת קריסת חברת חשמל ובסופו של יום למעט ממספר מקורבים לשלטון איש לא ירוויח מהרפורמה.

 תשאלו את מנכ"ל קוקה קולה מוזי ורטהיים שלא הבין שאם מסעודה מחדרה נפגעת מהעלאת מחירים ממשלתית במערכה הראשונה ב 2011 , קוקה קולה מאבדת  14 אחוז מכירות ב 2013  כי בעולם אין ואקום בשרשרת הצריכה ואין ארוחות חינם גם לממשלה.

נ.ב

            הזדמנויות  שוועדת יוגב לא דנה בהן

א.      מכירה לארצות שכנות של חשמל מסובסד על ידי צרכני חברת חשמל הפרטיים בישראל.

ב.       חשמול הרכבת

ג.        אספקה לרשות הפלשתינית

ד.        אספקה לממשלת ישראל

                                                                        בכבוד רב

                                                                       אבי זלינגר

                                                                       רחוב המגיד 8  תל אביב

                                                                       0545767161     0547625677

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

3 Comments

  1. היי,
    אני והצוות שלי מתמחים בשיווק ממוקד דרך האינטרנט,
    אנחנו יודעים לפלח בדיוק את קהל היעד שלך ולהגיע ישירות אך ורק אליו,
    בלי לבזבז כסף מיותר.

    אם האתר שלך מותאם ובנוי נכון אין סיבה שלא תצליח!

    השב למייל זה והשאר לי שם וטלפון ואדאג לחזור אליך עם פרטים מלאים,
    מבטיחה אישית שלא תתחרט, השב למייל כבר עכשיו.

    בהצלחה, שני
    shanil@tpirsum.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.