3

טילי קרקע האוויר שנורו על מטוסי חיל האוויר – זליגת נשק רוסי.

מפרסומים היום בעיתונים בישראל על אמצעי הלחימה שנורו על מטוסי חיל האוויר, עולה, כי ירי הטילים אליו נקלעו מטוסי חיל האוויר, בוצע באמצעות "סוללות טילים מתוצרת רוסית" סוללות sa-5 ,sa-17 , ולא מתוצרת איראנית, ואילו המל"ט שהופל אכן היה מל"ט איראני שיוצר "בהנדסה לאחור" ממל"ט אמריקאי שנתפס על ידי איראן.

למעשה סוללות הטילים האלו שהן נשק רוסי מקורי אסטרטגי זולגות לידי "ארגונים איראנים בלבנון", או ליידי ארגון חיזבאלה בשעה שמדובר בנשק המוגדר כ"שובר שיוויון".  למעשה הבעייה באבטחת המטוסים התגלתה בזמן, ואפקט ההפתעה עם חור במעטפת  האבטחה כבר לא יחזור ויתוקן

ידוע שהצבא הסובייטי מצייד את הצבא הסורי במערכות טילים מתקדמות מסוג זה, אך לא את ארגוני הטרור השונים בסוריה . לא ברור היקף זליגת נשק מסוג זה שעובר מאיראן לסוריה לארגונים השונים בלבנון.

בשנים האחרונות נטען על פי פרסומים זרים כי חיל האוויר תוקף שיירות ובהן מערכות כמו זו הושמדה, בתקיפת חיל האוויר בסוריה ב-31.1.2013, בשיירת נשק שהייתה מיועדת לחזבאללה.

סוג טילי הקרקע אוויר שנורה על פי העיתונים ואנשי חיל האוויר  על מטוסי חיל האוויר הם טילים רוסים :   sa- 5  ו, sa- 17 

sa-5

S-200 אנגרה/וגה/דוּבְּנה (רוסית: Ангара\Вега\Дубна, קוד דיווח נאט"ו: SA-5 Gammon) היא מערכת טילי קרקע־אוויר נייחת לטווחים בינוניים עד ארוכים מתוצרת ברית המועצות. המערכת מיועדת ליירט מטוסי בקרה אווירית, מטוסי צילום ומפציצים בטווחים ארוכים. נתוניו הטכניים של הטיל אינם מאפשרים יירוט של מטרות מתמרנות ולכן אינו מיועד ליירוט מטוסי קרב. סוללת טילי S-200 כוללת 6 משגרי מסילה שעל כל אחד מהם טיל בודד, מכ"ם גילוי אווירי מסוג P-14 בעל טווח גילוי של כ־600 ק"מ.

נוכח גודלו הפיזי של הטיל וריבוי מערכות תומכות הכרחיות בסוללת הטילים, המערכת סובלת מחוסר ניידות. על פי הדוקטרינה הצבאית הסובייטית יש לפצות על חוסר ניידותה של המערכת בהקמת מערכות דמה סמוכות אשר יקשו על תוקף לזהות את הסוללה האמיתית. לכן על פי רוב ניתן למצוא סמוך לסוללת הטילים מרכיבי סוללה דמה מסוגים שונים.

מפעילים

מפת מפעילי מערכת ה־S-200

עם המדינות המפעילות את הטיל נמנות אוקראינה, איראן, אלג'יריה, בולגריה, גאורגיה, הודו, לוב, קוריאה הצפונית, רוסיה, סוריה ועוד.

טיל SA-5 שירה צבא אוקראינה יירט ב־4 באוקטובר 2001 מטוס Tu-154 הרוסי (טיסה 1812 של S7 איירליינס) בו נספו 78 בני אדם, רובם ישראלים, מעל הים השחור.

 

 

 

 

 

sa-17

מערכת ה"בוק"רוסית: "Бук" – עץ אשור) היא משפחה של מערכות נ"מ מתנייעות לטווח בינוני שפותחה על ידי ברית המועצות ובהמשך על ידי רוסיה. מערכת זו אמורה להתמודד עם מטוסים, מסוקים, כטבמי"ם, טילי שיוט, ופצצות מונחות. המערכת סומנה על ידי נאט"ו בסימון SA-11 "גדפלי" ו- SA-17 "גריזלי". המערכת נועדה להחליף את מערכת ה2K12 קוב.

 

 

 

 

 

על פי פרסומים זרים, מערכת כזו הושמדה בתקיפת חיל האוויר בסוריה ב-31.1.2013, בשיירת נשק שהייתה מיועדת לחזבאללה.

ב-10 בפברואר 2018, ישראל תקפה והשמידה 3 מערכות של SA-17 וגם SA 5 בתגובה לירי לעבר מטוסי F-16 שאחד מהם הופל בשטח ישראל כנראה ע"י טיל SA17, אחד טייסים נפצע במצב קשה והשני במצב קל[1][2].

 

נכתב על ידי אבי זלינגר

 

מפעילים

 

 

Avi-Zelinger

גר בתל אביב 57, מתעניין בנושאי כלכלה, מדינה, הסטוריה, בורסה שוק ההון ועוד. חושב קצת אחרת, משתדל להנות מהחיים כמה שאפשר. טכנולוג, מייקר, מפתח פטנטים, מכונת קריאה אנושית, מומחה לטכנולוגיית מידע, כריית ואיתור מידע, ארכיונים, מומחה למשימות מיוחדות ופרוייקטים מיוחדים. מומחה להסטוריה של יהודי תימן ואחרים. מומחה לסלטים יהודיים/ בלקנים למינהם, מפתח מוצרי מזון ושיטות שימור. מפתח הטרפז ואימון קומנדו לחיזוק הגוף, הסיבולת, הנשימה, והשרירים . אוהב גבינות, יין, נקניקים, בשר, חמוצים אלכוהול, קפה, ואת כל החטאים ומסיבות, וכל מה ששובר שגרה ומעניין.

3 Comments

  1. היי.. הלינקים בצבע ירוק בהיר על רקע לבן הם קשים לקריאה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.