"אלוהים אל תתן לי עבודה -רק אל תשלח לי מתחרים " כך בכה לי אתמול סוחר ברחוב אבן גבירול ליד קופיקס בתל אביב, משום שהמתחרה גורם לך להרוויח מעט כמו לאכול אשל במקום לאכול שמנת והמרוויח העיקרי מהתחרות הוא הצרכן בלבד וזה מה שמכונה בלשון העם " שניים רבים והשלישי מרוויח " .
אפקט הדומינו מתחיל להשפיע.
" הדומינו החל ליפול ברחובות קינג-גורג ואבן גבירול " שם הוקמו סניפי קופיקס ואת רעש נפילות המחירים כבר שומעים גם ברחובות הסמוכים כשמחירי המזון המהיר החלו לצנוח ולהתאים את עצמם למחירי הקופיקס, "אפקט הקופיקס" או בלשון המומחים " אפקט הדומינו" משפיע ומחירי הקפה והמאפה והאספרסו הפיצות החל לרדת וכבר קמים לקופיקס מתחרים לא מוצהרים שהבינו שהציבור נוטש את מותגים או תשלום " פרמיית חוויה בקנייה " לטובת תועלת אישית.
הכל טמון בתודעה , סנדביץ ב 20 שקלים יכול להיות בעצם 4 פריטים משולבים ב 5 שקלים האחד, וסכום החלקים גדול מהשלם, וזהו אסונם הגדול של בוני המותגים כשהציבור נוטש קונספציה שנבנתה בעמל לטובת שינוי או חדשנות שנותנת לציבור יותר שירות בפחות כסף או שווה כסף.
רקוויאם לבלקברי ז"ל – שנפלה על אי חדשנות ושינוי עסקי מהיר.
כולנו זוכרים בעצב את האנשים שסרבו להפרד מטלפון הבלקברי BLACKBERRY בטענה שהוא כלי ניהול למנהלים ובטיעון שAPPLE היא גן נעול ,אבל הנעולים היחידים בסיפור השיווקי הזה היו בעלי הבלק-ברי ז"ל שסרבו לנטוש את " סטטוס המנהלים " שנבנה על החזקת המכשיר בידך כמותג, אבל זה היה שינוי צרכני שהוא GAME-CHANEGER משום שסמארטפונים החדשנים מספקים להמונים פי 20 שירותים מ" הבלק ברי למנהלים" שנשארו מאחור והם ואפל בראשם הפכו לשער קסום לעולם החדש להמונים ותוך שנתייים חברת הPUSH-MAIL הנערצת נעלמה, מהר מכל דינוזאור באגדות, ההמונים באצבעותיהם ובמטבעותיהם קובעים את השוק וזהו לקח כואב לאילו שלא יבצעו שינויים ברחוב אבן גבירול.
לאן יוליך " אפקט הקופיקס " את השווקים השונים ? הכל בדולר מנצח תמיד -גם אוייבים בשדה הקרב האמיתי.
את הביטוי " אפקט הדומינו " טבע גוהן מקנמרה שהיה שר ההגנה האמריקאי בזמן המלחמה הקרה, כשטען שנפילת מדינה אחת בדרום מזרח אסיה לידי הרוסים או הקומוניזם תביא לנפילת שאר המדינות באיזור כמו בדומינו הנופל וכך נגררה ארצות הברית למלחמה איומה שהיא כרגיל הפסידה בה בויאטנם, קוריאה וקמבודיה שכולן הפכו קומוניסטיות, אבל חזרו לכלכלה המערבית, כי כלכלת השוק נצחה את כלכלת המלחמה ובמקום פיזור פצצות של טון נפלא"ם וחומרי הדברה רעילים מהאוויר , האמריקאים היו צריכים לפזר קוקה קולה, פרינגלס וMMM בדולר " הכל בדולר " , כי הדולר מנצח. .
הדולר קובע את שיווי המשקל .
הפחד הגדול של כל עסק צרכני במדינה שאינו מוגן במונופול או רשיון מדינה או בירוקרטיה ורגולציה הוא ממתחרה שישבור את שיווי המשקל העדין של התמחור שנבנה בעמל של שנים כדי להכנס לשוק כשהוא מזהה מתח רווחים מופרז וירסק ענף שלם בלילה, ואכן בעלי הקופיקס כבר הצהירו שיכנסו לענף חומרי הניקוי והבריאות החל מנוזלי שטיפת רצפות ועד שמפו שימכרו ב 5 שקלים במקום ב 10 שקלים וזאת רעידת אדמה שתזעזע ענף נוסף .
"אפקט הקופיקס " או פתיחות לחדשנות ושינוי קורית בעיקר כשהבטן מקרקרת מרעב ואז המוח חושב על השרדות ונפרד לשלום ממותגים או מחוויות קנייה לטובת תועלות אישיות .
בימים אלו אני מגיייס כסף לספר חדש שאני מתכוון להוציא באתר גיוס ההמונים HEADSTART אשמח אם תקדישו רגע לעיין וכמובן אם תתמכו בספר תמורת קבלת ספר חדש כמובן שתנהו ממנו מאד– רק ללחוץ על גובה התמיכה http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6779
וחוץ מזה אם נהניתם מהכתבה הזאת עשו לייק וSHARE
הרבה הצלחה עם הספר גבר!
אחלה כתבה.
כדי שקופיקס ישברו את השוק באופן מוחלט הם צריכים לדאוג למקומות ישיבה בבתי הקפה שלהם ואז הם יכפילו את המכירות פי עשרות רבות
אבל זה לא הקונספט שלהם.
זה קפה טו גו.
מה שאתה מציע זה שקופיקס יתחילו לפעול כמו ארומה או רולדין.
בסניף הראשון יש מקומות ישיבה